בת הזקונים של איילת ודורון. נולדה ביום י"ד בטבת תשס"ג (19.12.2002) במושב כפר שמואל שבשפלה. אחות קטנה לליאור ולניר.

שיר גדלה והתחנכה במושב כפר שמואל, למדה בבית הספר היסודי "שדות איילון" ובבית הספר העל יסודי השש-שנתי "תיכון ברנקו וייס על שם הרצוג", שניהם ביישוב בית חשמונאי הסמוך. ילדה חכמה, מלאת שמחת חיים ובעלת צחוק מתגלגל ומדבק. אנרגטית מחד, אך בעלת שקט ועוצמה פנימיים מאידך, שמהם נבע כושר המנהיגות שלה.

בתיכון, למדה במגמות תיאטרון ופסיכולוגיה, והייתה פעילה ומדריכה בתנועת הנוער "מכבי צעיר".

עדי, מורתה למגמת התיאטרון, כתבה: "אני מסתכלת באינסטגרם של מגמת התיאטרון ורואה אותך שם... את האש הגדולה שבערה בך, שממנה יצרת וממנה פעלת בדרכך הצוחקת ושובת הלב. את הרצון העז שלך לעשות דברים עד הסוף מבלי לוותר. את האמת הפנימית, העומק והכאב שידעת להביא אל הבמה, ותמיד עם חיוך כובש ועיניים צוחקות".

ב-1.8.2021 התגייסה לצה"ל ושירתה במערך הגנת הגבולות של חיל האיסוף הקרבי. היא עברה קורס תצפיתניות / בקא"סיות (בקריות איסוף), הוצבה במוצב נחל עוז ושירתה שם מספר חודשים, עד שנשלחה לקורס מ"כיות (מפקדות כיתה) ובהמשך לקורס קצינות. בתפקידה הראשון כקצינה הוצבה במחנה "סיירים", שם הכשירה חיילות לתפקיד תצפיתניות ובקריות איסוף יבשתי. אחרי כמחזור וחצי, נבחרה בהמלצת המג"ד לפקד על חמ"ל (חדר מלחמה) נחל עוז. ביוני 2023 הוצבה בתפקיד, שנחשב לאחד המורכבים והמאתגרים בגזרת עוטף עזה. היא השתלבה בו במהירות והשקיעה בו רבות, גם על חשבון שעות השינה והיציאות הביתה.

תחת פיקודה היו כחמישים חיילות, והיא שימשה להן כאם, כמפקדת וכחברה. בגישה הפיקודית המיוחדת שלה, לא ראתה אותן כחיילות שצריכות לציית לכל פקודה שלה אלא כשותפות לדרך. היא בילתה איתן שעות בחמ"ל, שאלה לדעתן והתעניינה, ביקשה להבין מה אפשר לשפר, מה יגרום לאווירה טובה בחמ"ל ויסייע להן לבצע את תפקידן על הצד הטוב ביותר. תמיד האמינה שהדרך הטובה ביותר להפיק מאחרים את המיטב היא על ידי חיוך והקשבה, ולא שכחה שגם היא הייתה פעם בתפקיד המאתגר שהן מבצעות. היא אהבה את החיילות שלה בכל ליבה, האמינה בהן וטיפחה אותן, והן החזירו לה אהבה והערכה רבה. לצד כל אלו, הפגינה מקצועיות, שליטה ובקיאות בגזרה ובמשימות הרבות והמאתגרות שהיו באחריותה.

כשנשאלה מהו אומץ פיקודי עבורה, כתבה: "אומץ פיקודי זה מושג שבעיניי הכרחי להיות אצל כל מפקד ואצל קצין במיוחד. הגדולה הכי בולטת בתפקיד הזה היא ההזדמנות והיכולת לעשות שינויים ולקחת החלטות קריטיות בתחומי אחריות שגדולים מהרגיל... עם כל האחריות הזאת בא גם האומץ... להיותה דמות שקובעת מה נכון ומה לא נכון, שתחליט על מה לשים דגש ועל מה לא, לעמוד מול מערך שלם של רמות ממונות... ובדיוק בנקודה הזאת פוגש אותי האומץ הפיקודי... אני יודעת שבתור קצינה אני לא אשתיק את הדעה שלי והדרך שלי, בכל שלב ותקופה שאגיע אליה, ולא משנה מי עומד מולי".

שיר הייתה יפהפייה, בעלת חיוך כובש ושתי גומות חן, אך יופייה הפנימי לא נפל מיופייה החיצוני. תמיד בלטה בחוכמתה, בשנינותה ובצניעותה, ידעה לסחוף ולהנהיג בדרכה השקטה, ראתה כל אדם בגובה העיניים והייתה קשובה ומכילה לכל סובביה. חברה נפלאה שגרמה לכולם לחייך ולצחוק, ובכל תחנה בחייה הייתה מוקפת חברים מכל הסוגים.

היא נהנתה מאוד לטייל ולאכול במסעדות טובות, אהבה את הים ובילתה בו בכל הזדמנות. החוף האהוב עליה היה "חוף פלמחים", והיא נהגה לבקר בו כמעט בכל סופשבוע שבו יצאה הביתה מהצבא.

באפריל 2023 התחילה לצאת עם אליה אוזן. השניים הכירו כבר בתיכון והיו חברים טובים במשך מספר שנים, עד שהחברות הטובה התפתחה לאהבה גדולה, והם הפכו לזוג.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלה המתקפה הייתה שיר בחמ"ל נחל עוז, כמפקדת הבכירה של התצפיתניות במוצב. כשזיהו מחבלים שמתקרבים לגדר, הדבר הראשון שאמרה היה: "לא משנה מה, לא נותנים להם להתקרב לקיבוץ".

מאותו רגע, ניהלה את החמ"ל ביד רמה, בקור רוח ובתושייה יוצאות דופן. יחד עם חיילותיה הכריזה על חדירת המחבלים, הכווינה כוחות והעבירה להם נתונים בזמן אמת. כשמחבלים התקרבו לגדר הפעילה נגדם את מערכת "רואה יורה" ככל שהתאפשר, ותוך כדי ניהול הלחימה לא הפסיקה לדאוג לחיילותיה, להרגיע ולהצחיק אותן. לאחר שעות של לחימה עיקשת, תקפו מחבלים את החמ"ל ושיר נפלה בקרב.

מאיה, אחת החיילות שניצלו מהחמ"ל, סיפרה: "אין מספיק מילים לתאר את האומץ ואת הנחישות שהיו לה באותו יום, כי לנהל עשרים פשיטות במקביל זה לא אפשרי. היא לא שאלה שאלות, היא רק שאלה איך אנחנו ותוך כדי כל הבלגן הזה היא מצליחה להרגיע כל אחת מאיתנו, להכריז בקשר בעצמה, להרוג מחבלים ב'רואה יורה'... היא פשוט תפקדה. רובנו בכינו אבל היא לא בכתה. היא לא נתנה לזה להשפיע עליה, היא לא נתנה לזה לעצור אותה אפילו לשנייה מלתפקד ולעשות את העבודה שלה בצורה הכי טובה שיש. וגם אחר כך כשהיינו נצורות בחמ"ל, התחבאנו שש שעות בערך... היא עדיין המשיכה לעשות דברים. היא מצאה קשר והכריזה בו, היא מצאה טלפון והתקשרה לאנשים, היא עשתה הכול. היא הייתה כל כך עסוקה שהיא אפילו לא התקשרה למשפחה שלה. היא דאגה לנו, שאנחנו נגיד להורים שלנו שאנחנו בסדר ושאנחנו בחיים לפני שהיא דאגה לעצמה".

סגן שיר אילת נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת עשרים בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין במועצה אזורית גזר. הותירה אחריה הורים ושתי אחיות.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סרן.

על מצבתה חקקה המשפחה את המילים: "השיר שלך יתנגן לנצח".

חודשים אחדים אחרי נפילת שיר ליאור, אחותה הגדולה, ילדה בת וקראה לה על שמה – אליה שיר.

כתבה האם איילת: "שיר ילדה שלנו. עדיין לא מעכלים את לכתך בטרם עת, חולמים את דמותך, מדמיינים את צחוקך ומתגעגעים לחיבוק החם ממך. בלכתך משהו מאיתנו הלך איתך, אנחנו לא אותם אנשים שהיינו, נותרנו שבורי לב. כל יום שומעים כמה היית אמיצה, גיבורה, מקצועית ואנושית, רצית להשאיר חותם אז הצלחת, בוודאות. זאת לא נחמה עבורנו, זו צביטה גדולה בלב.

מבקשת ממך, שיר אהובה שלנו, לשלוח לנו כוחות להתמודד עם האובדן הזה, כוחות לחיות את החיים האלה".

ניר, אחותה של שיר, כתבה: "אני לא אשכח בחיים את הקשר שהיה ביני לבינך, לא סתם אומרים שאחיות זה בדם ובנפש. אני מרגישה שהיינו נפש תאומה אחת של השנייה, אני הרגשתי אותך בדם שלי, בעצמות שלי, כל חיוך שלך היה שלי, כל דמעה שלך הייתה שלי, כל מה שעברת, עברתי ביחד איתך... אני כל כך צריכה אותך לידי, את החיבוק שלך, הצחוק המתגלגל שלא משאיר אף פרצוף עצוב, הדאגה שלך, המילים שפוגעות בול... מבקשת ממך שתשלחי לי את הכוחות שלך, את החיבוק שלך, את חייבת! מתגעגעת אלייך עד כאב שיר שלי".

אליה, בן זוגה, כתב: "אומרים שהבסיס לזוגיות טובה זאת חברות אמיתית. ואת, את היית חברת נפש שלי שיר. אהבתי בך הכול, את הצחוק, הקלילות, הפלפליות, ההומור, ומעל לכול החיוך שלך. אחרי כל כך הרבה זמן של היכרות עמוקה לא יכולתי שלא להתאהב בך. חבל שלא הספקנו לחוות את זה יותר זמן... עם כל הקלישאה את באמת היית האחת ולנצח תישארי".

ליאור, חברת ילדות, כתבה: "לא כל אחת זוכה לנפש התאומה שלה. לחברת אמת, חברת זהב, שמכילה ואוהבת ומקבלת. אחת כזו שאת רואה בה את עצמך ורואה את עצמך בה. אשת סוד שרק בפניה את מצליחה להיפתח בלי מחסומים. הקשר הכי אמיתי וטבעי ונכון... מילדות זה אני ואת. שיר וליאור, ליאור ושיר... ואז הגיע זמננו להתפצל. את התגייסת לתפקיד תצפיתנית ואני הלכתי למכינה... לראשונה היינו בנפרד ונורא פחדנו לאבד את הקשר המיוחד שלנו. וככל שעבר הזמן התבגרנו ואהבנו יותר ויותר... לאורך כל הזמן תמיד התגאיתי בך ובדרך שלך. השתדלתי להגיע לכל טקס, ראיתי בך דוגמה, תמיד השווצתי בך לכל החברים שלי. הראיתי להם איזה חברה תותחית, אלופה ויפה יש לי... אני כל כך גאה בך שיר".

חברה כתבה: "שיר הייתה החברה הכי טובה שלי מנחל עוז, שירתנו יחד כתצפיתניות בחמ"ל. האור והשמחה שהיא הפיצה בחמ"ל גרמו לכולנו להתאהב בה ולא לרצות שהיא תעזוב אותו לעולם. שיר היא מסוג האנשים שהאופי שלהם כובש אותך תוך שניות, וברגע שפגשת אותה היא לא תצא לך מהלב לעולם. הצחוק והחיוך המיוחד שלך חקוק בליבנו לעד".

פעולות רבות נעשו להנצחתה של שיר, בהן:

פינה לזכרה הוקמה במועדון "המכבי" במועצה האזורית גזר.

משפחתה וחבריה ערכו סבב חלוקת סלי מזון למשפחות קשות יום לעילוי נשמתה.

רגע לפני יציאתה לאולימפיאדת פריז, ערכה הנבחרת האולימפית של ישראל בכדורגל אימון לזכרה.

בתיכון ע"ש הרצוג, שבו למדה, נערך טקס לזכרה במסגרתו הפריחו התלמידים בלונים לבנים. בוגרי מגמת הקולנוע של בית הספר הפיקו סרט לזכרה בשם "החיוך של שיר". הסרט ניתן לצפייה ביוטיוב.

בסטודיו mai.dan עוצבה שרשרת לזכרה בצורת קונכייה, המסמלת את אהבתה לים. בצידה האחורי של השרשרת נחקקו המילים "אין עוד כמוך" (משירו של הזמר עדן חסון).

עמודים לזכרה נפתחו באתר story of my life"", באתר "גיבורות ישראל" וכן באינסטגרם, תחת השם remember_shir_eilat. בכל אחד מהעמודים תמונות, סרטונים וסיפורים מתחנות חייה השונות.