בנם של אילנה ומרדכי. נולד ביום כ"ב באלול תשנ"ג (8.9.1993) בבאר שבע. אח לעידן והילה.

שי-אל גדל והתחנך בבאר שבע. היה ילד ונער מאיר פנים, חייכן ושובב, מוכשר, חברותי ואהוב על כולם. ניחן בחוש טכני ואהב משחקי מחשב. "שי-אל, כשמו כן הוא, מתנה מהאל", אמרה אימו.

עם סיום לימודיו התגייס לצה"ל.

בעת שירותו הסדיר נישא לספיר, אותה הכיר מעט אחרי שהתגייס ומאז הם לא נפרדו. בהמשך בני הזוג הקימו את ביתם בבאר שבע ונולדו להם שתי בנות, שילת ותהל, ובן, לביא.

שי-אל היה בן זוג אוהב ותומך ואבא מכיל ומאפשר, שדיבר עם ילדיו "בגובה העיניים", ושיחק איתם כאילו היה ילד בעצמו. הילדים היו גאים שיש להם אבא קליל שאפשר לצחוק ולבלות איתו, אבא שהוא גם חבר.

כבר במהלך שירותו החל לעבוד במעבדות בתחום הטכני. מיד אחרי שחרורו מצה"ל הצטרף שי-אל לעבודה מלאה במעבדות, ובהמשך היה למנהל סניפים שבהם מכרו ותיקנו טלפונים סלולריים וקונסולות משחקי מחשב. זה היה תחום שאהב לעסוק בו מנעוריו, ותחביב עיקרי שלו.

כעבור כמה שנים, בהיותו בן עשרים ושש, החליט לחפש עיסוק עם משמעות ושליחות והתגייס למשטרת ישראל. שירת כשנה וחצי בתחנת ערד, עזב ואחרי כמה חודשים שב לשירות כסייר בתחנת "עיירות" במחוז דרום. היה שוטר מוערך, מסור ואהוב על חבריו השוטרים. סיפר מוחסן, חברו ליחידה: "שי-אל היה חבר נהדר, איש שכולו אהבה. ברגעים קשים הוא היה מעודד אותי, ובסיום כל שיחה איתו הייתי צוחק ושמח, ומתמלא כוח ומוטיבציה".

שי-אל היה אדם צנוע ועניו, שתמיד הסתפק במה שיש. בלט בשמחת החיים שלו, בחיוך התמידי, בצחוק המתגלגל ובגישה האופטימיות לחיים. הוא בחר לראות את הטוב בכל אחד והיה חבר אמת, שתמיד מוכן לעזור ולתמוך. כולם ידעו שהוא אדם חזק שאפשר לפנות אליו במקרה הצורך ולבטוח בשיקול דעתו. היה הרוח החיה באירועים חברתיים, כשכולם התקבצו סביבו ונהנו מחוש ההומור שלו ומהאווירה הנעימה שיצר.

היה אוהד מושבע של קבוצת "הפועל באר שבע" בכדורגל. בכל שבת נסע לצפות במשחקי הקבוצה, עודד אותה לאורך תשעים דקות בגרון ניחר, ואף טס למשחקי כדורגל בחו"ל. בנעוריו היה דמות מוכרת בשער חמש של אצטדיון "וסרמיל" הוותיק בבאר שבע, ובבגרותו תפס מקום של כבוד, לצד שאר אוהדי הקבוצה המקומית, ביציע הדרומי של אצטדיון "טרנר", שנחנך בעיר בשנת 2015. היה חבר בארגון האוהדים "אולטראסאות'" וממקימי ארגון האוהדים "קאמלס". רבים מהאוהדים הפכו לחבריו הקרובים והתארחו בביתו לעיתים מזומנות. סיפרה אשתו: "האולטראס של 'הפועל באר שבע' הם אנשים שרובם בני בית אצלנו. ידעתי מראש שזו עסקת חבילה – הוא והאוהדים ביחד".

בחג סוכות תשפ"ד בילה שי-אל עם בני משפחה קרובים ורחוקים. הוא תכנן נופש משפחתי בחו"ל, שבו היו אמורים ילדיו לצאת מגבולות המדינה בפעם הראשונה בחייהם.

בערב שמחת תורה התקשר אליו מפקדו, פקד אנדריי פושיבאי, וביקש ממנו לעבוד איתו למוחרת באבטחת פסטיבל המוזיקה "סופרנובה" ליד קיבוץ רעים בעוטף עזה. שי-אל, שהיה אז בחופשה לקראת חתונת אחיו, נעתר לבקשה. הוא ידע שזו עבודת שיטור שגרתית, שאמורה להסתיים בשעות צוהריים, אז הפסטיבל יגיע לסופו, ואחרון המבלים יעזוב את המקום.

בשבת קם השכם בבוקר, יצא מביתו בארבע וחצי, לפני הזריחה, והגיע למתחם הפסטיבל מעט אחרי חמש בבוקר. האירוע היה בשיאו, והצעירים רקדו בשמחה לצלילי המוזיקה הקצבית.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר, ב-6:29, החלו להישמע במתחם הפסטיבל קולות ירי רקטות מרצועת עזה, מלווים באזעקות. כמה דקות לאחר מכן נקטעה המוזיקה, והוחלט על הפסקת הפסטיבל. עשרות השוטרים שהיו במתחם, ובהם שי-אל, החלו לפנות את הקהל הרב מהמקום, ולכוון את מכוניותיהם מחוץ למתחם. באותו זמן החלו מחבלי חמאס לחדור לשטח ישראל דרך פרצות בגדר המערכת.

בשעה 7:05 התקשר שי-אל לאשתו, אמר לה שיש חדירות מחבלים, והורה לה לא לצאת מהבית, להישאר במרחב המוגן, לנעול את הדלת ולסגור את החלונות. כשהתקשרה אליו מאוחר יותר, כבר לא ענה לטלפון.

שי-אל המשיך לפנות מהמתחם את הצעירים הרבים, להרגיע ולחזק, תוך כדי שהוא נלחם במחבלי חמאס בחירוף נפש. בשעותיו האחרונות הציל את חייהם של מבלים רבים, עד שנורה בידי מחבל.

לצידו נפל מפקדו, פקד אנדריי פושיבאי.

רב-סמל שי-אל קנפו נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.

חודשים אחדים לאחר נפילתו נמצא תג השם של שי-אל בבדיקות שנערכו בבגדי מחבלים שחוסלו ברצועת עזה. בטקס בהשתתפות סגל הפיקוד הבכיר של המחוז הדרומי במשטרה הוחזר התג לבני משפחתו של שי-אל, ואף ניתן להם עיטור שעליו נכתב בשם מפקדיו ועמיתיו: "'טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב' (קוהלת ז', א'). שי-אל קנפו גיבור ישראל, שהקדיש את רגעיו האחרונים לקידוש השם והארץ. נלחם במחבלים הארורים וחירף נפשו בגבורה. שמו ייחתם בדפי הגבורה של המלחמה. בהצדעה לגיבור שלנו".

צעירים רבים יצרו קשר עם אלמנתו של שי-אל, וסיפרו לה כי הוא השוטר שחילץ אותם ממתחם הפסטיבל והציל את חייהם.

ספדה אלמנתו: "אהבת חיי! הגיבור שלי, תמיד היית ותמיד תישאר. הלב שלי הפסיק לפעום יחד עם שלך ב-7 באוקטובר 2023, ביום הארור הזה. איך השארת אותי להתמודד פה לבד? תמיד היית העוגן שלי, זה שמעודד אותי בזמנים קשים. מעולם לא חשבתי שאצטרך לבשר לילדים שלנו דבר כזה. אני מתחננת שמישהו יגיד לי שזה לא נכון, ושזו הייתה טעות... תשמור עלינו מלמעלה, הבעל והאבא המושלם בתבל".

ספדה אימו: "שי-אל היקר, תמיד תישאר בליבנו. לנצח נזכור אותך, חיים שלי. אוהבת ומתגעגעת בלי סוף".

רון בוחניק, חברו של שי-אל, כתב לזכרו את השיר "שמונה אפס שבע". השיר ניתן להאזנה ביוטיוב, ואלה חלק ממילותיו: "אז מה אומר לך היום / מה אומר שלא אמרתי / הראש מרגיש שזה חלום / ואולי עוד לא התעוררתי. // שלושה ילדים קטנים / חיוכים על הפנים / ומה עושים כששואלים / איפה אבא / ומתי הוא חוזר הביתה. // אז איפה הימים הכי יפים שאז הבטחת / איפה השפיות בשיגעון שלא חזרת / למה לי / למה לך. // אז מה אומר לך היום / ישבנו לדבר עליך / בוואטצאפ יש קבוצות / עם השם שלך בלעדיך. // אני לא רוצה יותר לבכות / אני לא צריך את הרחמים / רק להסביר לילדים / שאבא במקום טוב / קרוב לאלוהים".

באצטדיון טרנר בבאר שבע התקיים משחק כדורגל בין קבוצת "הפועל באר שבע" לקבוצת "בית"ר ירושלים", שהוקדש לזכרם של שוטרי מרחב נגב במחוז הדרומי שנפלו ב-7 באוקטובר 2023, ובהם שי-אל. למשחק הוזמנו המשפחות השכולות. את האירוע כיבדו בנוכחותם מפקד מחוז דרום ומפקד מרחב נגב במשטרת ישראל.

באצטדיון טרנר התקיים גם טקס הוקרה לשי-אל בנוכחות שורדי פסטיבל המוזיקה "סופרנובה", שרבים מהם הוא הציל ב-7 באוקטובר. היציע הדרומי קושט בתפאורה ענקית שבה נראו תמונתו של שי-אל והמשפט: "ניפגש, תראה בסוף...".

בסמוך לאצטדיון, מאחורי אולם "הקונכייה", יזמו אוהדי קבוצת "הפועל באר שבע" קיר הנצחה שעליו צוירה דמותו של שי-אל, בצירוף הכיתוב: "אדום לנצח, 1993–2023".

שי-אל מונצח באנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל, הממוקמת במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.