בנם של רבקה וויקטור. נולד ביום י"ז באדר תש"ד (12.3.1944) במרוקו. ילד שני במשפחה, אח לז'אקי (יעקב) ושלמה.

לאחר לידת אחיו הצעיר אימו נפטרה ממחלת הסרטן. אביו נישא בשנית לאנט, שהייתה אלמנה, ובנה אדמונד מנישואיה הראשונים הצטרף למשפחה. קרבה גדולה שררה בין שלום לאדמונד. כעבור זמן הרתה אנט, ואחות חדשה נוספה למשפחה – מרים.

שלום גדל והתחנך במרוקו. בשנת 1960 לערך עלה האח הבכור ז'אקי לישראל, ובעקבותיו עלו ארצה כל בני המשפחה וקבעו את ביתם בדימונה.

בשנת 1962, בגיל שמונה-עשרה, התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחיל ההנדסה הקרבית, כמו אָחיו. בתקופה זו עבר לגור עימו בבת ים.

בתום שירות החובה המשיך לשירות קבע בתפקיד רס"ר משמעת. השתתף במלחמת ששת הימים בשנת 1967 ובמלחמת ההתשה בשנים 1967–1970.

ב-5.6.1967, היום הראשון למלחמת ששת הימים, נפל בסיני אחיו האהוב, בנה של אנט טוראי אדמונד הרוש.

שלום אהב את השירות הצבאי ואת תפקידו. במהלך השירות הכיר את ז'נין, אחותה של גיסתו, ובין השניים התפתח קשר רומנטי. לאחר שהשתחרר מהצבא בשנת 1970 הקשר ביניהם התהדק. ביום 27.7.1972 הם נישאו, וקבעו את ביתם בחולון.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, כשנה אחרי הנישואים, גויס לשירות מילואים שנמשך חצי שנה.

במשך יותר משש שנים ניסו בני הזוג להביא ילדים לעולם, עד שנולדה להם בת פגה שנפטרה בגיל שלושה ימים בבית החולים. כעבור כשנתיים, בשנת 1980 נולדה הבת ריבה, וכעבור ארבע שנים וחצי נולד הבן דוד. היה אב אוהב ומסור, קשור לילדיו, פינק אותם והיה להם אוזן קשבת. בעת שנתקלו בבעיה או נזקקו להתייעצות, מייד פנו אליו, והוא נדרך והתייצב לעזור. ידע לחנך את ילדיו בדרכים יצירתיות להתנהגות נאותה.

מדי שלושה–ארבעה חודשים נקרא שלום למילואים, ושירת בכל שנה כארבעים וחמישה ימים. מאחר שאהב את הצבא, שמח על כל צו גיוס ונהנה מתקופת המילואים. במהלך שנותיו בצה"ל איבד חברים רבים לנשק.

במלחמת לבנון הראשונה שפרצה ביוני 1982 גויס למילואים. אחרי כשלושה שבועות סבל ממיחושים בחזה ומקוצר נשימה, הוא חשש מנסיעה במצב כזה ומפקד הפלוגה הסיעו לביתו. היה זה יום שישי, ושלום החליט לחכות לתחילת השבוע כדי להיבדק אך בשבת בבוקר החמיר מצבו, והוא איבד את הכרתו. צוות רפואי קבע שלקה בהתקף לב והוא הובהל באמבולנס לבית החולים "וולפסון" בחולון. בדרך לבית החולים לקה בדום לב והוגדר במצב של מוות קליני. רופאים בבית החולים הצליחו לייצב את מצבו ולהשיבו לתפקוד. מאז ההתקף סבל מקושי חמור בתפקוד הלב שבעטיו נאלץ לעבור טיפולים ומעקבים בבתי חולים ולקבל טיפול תרופתי. בעקבות האירוע הרפואי, הוכר כנכה צה"ל.

לאחר שהשתחרר מאשפוז והשתקם, המשיך לעבוד בתפקיד משרדי כמנהל עבודה בחברת "אפריקה ישראל להשקעות". אהב את עבודתו, שאפשרה לו לשלב שהות במשרד לצד ביקורים בין אתרי הבנייה.

בתחילת שנת 2007 הפך לסב גאה כשנולד נכדו הבכור. במשך חמישה חודשים זכה ליהנות ממנו ולשהות במחיצתו.

בשלהי יוני 2007 חלם חלום בלהות שבו ראה את הלווייתו. למוחרת ביקר עם רעייתו את אחותה כדי לייעץ לה בענייני בנייה. במהלך הביקור לקה בהתקף לב אך סבר שזו צרבת קשה, נסע לביתו וניגש לנוח. כעבור כחצי שעה מצאה אותו רעייתו שוכב במיטה ללא רוח חיים.

שלום בוהדנה נפטר ביום י"ג בתמוז תשס"ז (29.6.2007). בן שישים ושלוש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אישה, בת ובן, נכד, שני אחים ואחות.

על מצבתו חקקו אוהביו: "שלום, לבך נדם, ובלעדיך עולמנו כה מיותם. נאהב ונזכור לעד".