בנם של רוזה ויוסף סילברה. נולד ביום כ"ח באב תש"ה (7.8.1945) בתוניס, בירת תוניסיה. ילד שני במשפחה, אח ליעקב וקלודין.

שלום, שנקרא ג'ררד בהולדתו, גדל והתחנך בתוניס, למד בבית הספר היהודי "אליאנס".

בשנת 1961, בגיל שש עשרה, עלה ארצה עם משפחתו וקיבל את שמו העברי, שלום. המשפחה התגוררה בקריית שמונה.

בשנת 1964 התגייס לצה"ל, לחיל השריון. בתום תקופת שירות החובה חתם קבע ואת מרבית שנות שירותו הצבאי העביר במחנה "פילון" הסמוך לראש פינה.

בשנת 1965, במסגרת מפגש חברתי בקריית שמונה, הכיר את רבקה שלימים תהפוך לרעייתו.

במהלך השנים נולדו ארבעת ילדיהם - יוסי, ורד, רונן ורונית. שלום היה אב למופת, מסור ונדיב לילדיו.

בתחילת שנות השבעים הוצב במסגרת תפקידו במחנה 21 הסמוך לצומת השרון (בית ליד) ובכך מצאה המשפחה כולה מעתיקה את מגוריה אל העיר נתניה.

במלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973, הובילה יחידתו אספקה לרמת הגולן. המשאית בה נסע נקלעה להפגזה במהלכה נפגע בגפיים התחתונות.

שלום הוכר כנכה צה"ל ומצבו הרפואי הלך והחמיר עם השנים.

בשנת 1984 השתחרר מצה"ל בפנסיה מוקדמת. "הצבא" נשאר בדמו, ושנתיים לאחר השחרור החל להתנדב במשמר האזרחי של נתניה ביחידת תנועה מיוחדת (ית"מ). במסגרת זו יצא לפעילויות במהלכן סייע באכיפת חוקי תנועה, פתיחת צירים, ויסות תנועה בעת עומסים והפעלת רמזורים.

תעודות הערכה רבות הוענקו לו עם השנים, על מסירותו והתמדתו בתפקיד. כך נכתב באחת מהן: "סילברה איש שטח מובהק, מקצוען, מעולה הבקיא בחוקי התנועה והפעילות במשמר האזרחי והיא בדמו".

מפקד תחנת משטרת נתניה ומפקדת המשמר האזרחי העניקו לו דרגת רב-סמל ראשון לאות הערכה על פועלו. סיפור התנדבותו היה לכתבת השער בעיתון העיר.

בשנת 1988 נפטרה בתו הצעירה רונית ממחלת הסרטן.

בשנת 1989 זכה בנכד בכור, ובשנים הבאות נולדו לו עוד שמונה נכדים ונכדות. אהבה ללא גבולות הייתה לו לנכדיו, דאג לכל צרכיהם ככל שנדרש. סבא שקיבל את נכדיו כמו שהם, על בחירותיהם והחלטותיהם וללא תנאים, נהג לנהל איתם שיחות ברומו של עולם, והם שידעו שהוא שם עבורם תמיד החזירו לו אהבה וכבוד כראוי לו.

בשנת 2015 נולד נינו הראשון, ואחר כך נולדו עוד נין ונינה שזכה להכיר.

שלום אהב את החיים, בילויים בארץ ובחו"ל. אהב להשקיע ולהפתיע במחוות מיוחדות.

חברותי ואהוב על הבריות, בזכות חוש ההומור שלו והבדיחות היה מוקף בחברים.

בשנים האחרונות לחייו חלה החמרה במצבו הבריאותי. עם זאת, תמיד שמר על אופטימיות, עד ימיו האחרונים תפקד באופן עצמאי תוך ניהול משק הבית עם רעייתו .

בשלהי שנת 2019 עבר ניתוח, במהלכו לקה בהתקף לב ממנו לא התאושש.

שלום (ג'ררד) סילברה נפטר ביום ו' בכסלו תש"ף ( 4.12.2019). בן שבעים וארבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בנתניה, הותיר אישה, שני בנים ובת, נכדים ונינים.

נינו הרביעי נולד מעט אחרי פטירתו ונקרא על שמו: ארי-שלום.

נכדתו הבכורה רונית חיה כתבה: "סבא יקר, אתה חסר לי. נוף הילדות שלי כפי שהכרתי כבר לא אותו דבר. תמיד מסדר דברים בצ'יק, פותר בעיות בקלות, מצחיק עד דמעות ובעיקר אוהב בלי גבול, געגועים… יהי זכרך בלב כולנו".