בן הינדה ואבא. שלמה נולד ברוסיין, ליטא ביום כ"ז בסיוון תרע"א (23.6.1911). אח לשלושה אחים ואחות.

שלמה למד משחר נעוריו תורה אצל סבו. משגדל נשלח לישיבת סלבודקה בקובנה ולאחר מכן לתיכון כללי בעיר מגוריו.

בנעוריו הצטרף שלמה לתנועת "החלוץ הצעיר", ממנה יצא להכשרה לעלייה לארץ ישראל. הוא עלה ארצה בשנת 1932 והתיישב בקיבוץ מעגן מיכאל. לאחר שעזב את הקיבוץ השתקע בחיפה ועבד בבניין ובהנהלת חשבונות.

לאחר נישואיו לבחירת ליבו, שפרה, העתיק שלמה את מקום מגוריו לבית שאן, שם שימש כגפיר. בשנים הבאות נולדו שני בניהם, יאיר ועוזי.

שלמה נמנה עם שורות ה"הגנה" ולקח חלק בהגנה על יישובי "חומה ומגדל" במאורעות 1936.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה חיו רבים מבני משפחתו של שלמה באירופה. הוריו ניספו שניהם בשואה.

ב-1948 שלמה התגייס לצה"ל, שימש כמפקד כיתה והשתתף בקרבות עם כל חבריו. בסיום המלחמה הוא הצטרף לסוכנות היהודית ונשלח לדרום אפריקה, לעסוק בארגון בני נוער לעלייה.

שלמה הצטרף לשירות הביטחון הכללי בשנת 1952. שימש בתפקידי מחקר, איסוף כספים וארכיב באגף לענייני ישראל וזרים.

שלמה נפטר משבץ מוחי בדרכו לעבודה ביום י"ט בחשוון תשל"ד (14.11.1973). בן שישים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב. הניח אישה, שני בנים, נכדים, שלושה אחים ואחות.