בן דויד ופלורי. נולד ביום י"ג באלול תש"ד (1.9.1944) בספי אשר במרוקו. כאשר הגיע לגיל הלימודים למד בבית הספר "אליאנס" בעיר מולדתו. אחרי שסיים את לימודיו שם המשיך בבית הספר הצרפתי במרוקו וסיים את לימודיו התיכוניים בו. הוא למד גם בבית ספר "אורט" אשר בקזבלנקה. בעיר מקנס למד תנ"ך ב"ישיבה". במרוקו היה חבר בתנועת "הצופים". אהב לנגן בגיטרה ולהאזין למוסיקה. בשנת 1963 עלה לארץ והסתפח לקיבוץ מפלסים בלמדו באולפן. אחרי שסיים את לימודיו באולפן גויס לצה"ל; זה היה בפברואר 1964 והוצב לחיל ההנדסה, השריון והלוגיסטיקה. כאשר פגש באחיו, שאף הוא היה ביחידה קרבית, אמר לו האח כי שני אחים אינם חייבים לשרת ביחידה קרבית ושלמה התנגד לכך. לאחר שחרורו היה נקרא למילואים ופעם שירת שלושה חודשים כחבלן בחיל ההנדסה הקרבית. במלחמת ששת הימים שירת כנהג. לאחר מכן המשיך לעבוד בעבודות שונות וכשהוצע לו להמשיך בלימודיו הוא לא הסכים מתוך הרגשת אחריות כלפי אחיו. בהמשיכו לחפש עבודה הוצע לו להצטרף לצבא הקבע ולעבוד כטבח. הוא קיבל את ההצעה ונשלח לעבוד בסיני. היה עובד למופת, מסור, נאמן, אחראי ומסודר להפליא וכן התחבב על כל מפקדיה וחייליה. אך ביום ד' בחשון תשכ"ט (26.10.1968) נפגע המוצב, אשר בו שירת, מפגיעה ישירה וכתוצאה מכך נפל שם (באיזור תעלת סואץ). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות באשקלון. מפקדו, במכתב התנחומים למשפחתו מציין אותו כאחד העובדים הטובים והנאמנים ביותר ביחידתו. שמו מוזכר בספר "יד לנופלים - בני אשקלון" שהוציאה העירייה.