נולד בשנת 1908 בלבוב שבגאליציה. לימים הצטרף לתנועה הציונית בארץ מולדתו ויצא להכשרה חלוצית שבה הצטיין בחריצות ובכוח-התמדה רב. בשנת 1933 עלה לארץ-ישראל ונשלח לקיבוץ כפר החורש. בקיבוץ ניתן לו להוכיח את התכונות שעמדו לו בהכשרה. ביומו הראשון ניפץ בפטיש סלע קשה, שהסוללים חבריו לקיבוץ לא הצליחו לנפצו. הוא החל לעבוד ברעיית הצאן של המשק וגם בתפקידו זה הצטיין בזכות התמדתו, אורך רוחו, עיניים מרחיקות ראות ואוזן קשובה לכל רחש. ביום א' בניסן תרצ"ז (13.3.1937) יצא יחד עם חברו למרעה עם עדר הצאן. אחד החברים שנשלח להחליפם לא מצא אותם במקום המרעה. הוא הזעיק מיד את חברי המשק והללו יצאו לחפשם, ומצאום הרוגים. מתברר שגופותיהם הושלכו לוואדי על ידי רוצחיהם. הם נקברו בקבר אחים בכפר החורש ועל קברם נחרתה הכתובת "חברינו הנאמנים שלמה גפני בן 29 וחנוך מץ בן 23 נרצחו במרעה בנהלם את הצאן". שלמה הניח אחות ואם בלבוב.

רשימה לזכרו פורסמה בספר "מאורעות תרצ"ו".