בן מרדכי ורבקה. נולד ביום א' באלול תש"ח (5.9.1948) באירן. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1951 וילדותו עברה עליו בשכונות ירושלים עד שנת 1956, כאשר המשפחה עברה לגבעתיים. שם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי הדתי "אמונים". לאחר מכן המשיך את לימודיו בבית ספר מקצועי ("אורט") ברמת גן במחלקה למכונאות רכב ועבד במוסד של "סולל-בונה" במקצועו. היה חבר תנועת ה"נוער העובד". נטה לספורט (כדורגל, כדורעף ושחייה) ואהב לערוך טיולים במרחבי הארץ. גויס לצה"ל בנובמבר 1965. שאיפתו היתה לשרת בחיל הים, אך כיון שבקשתו נדחתה הצטרף לחיל קרבי ונכנס לחטיבת "גולני". עבר קורס מ"כ וגם קורס קצינים והצליח בכולם. לא התאונן, קיבל הכל באהבה וכדבר המובן מאליו. מצב רוחו היה מרומם תמיד, חיוך היה נסוך על פניו וזמר בפיו. גאה היה בלבבו כי יחידתו השתתפה בפעולות התגמול השונות, אלא שהוא לא הירבה דברים על כך. כשם שצעד בצעדת ארבעת הימים פעמיים לפני גיוסו השתתף גם בצעדה בשנת 1967 כחייל מן השורה. היה עוד בגיוס חובה בפרוץ מלחמת ששת הימים כשהוא מצטרף לקבוצת לוחמים קטנה שנעה יחד עם הסמ"פ במשימה לטהר קטע נוסף בתוך תעלה שבה מצא את מותו. זה היה בקרב שנערך בתל-אל-פאחר על רמת הגולן, ביום א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), הוא היום החמישי לקרבות. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. ב"גבעתיים", הבטאון העירוני לאינפורמציה ולהווי מקומי שהוציאה העירייה, הועלה זכרו. כן הונצח שמו ב"ספר הנופלים" שהוציאה עיריית גבעתיים.