בן יצחק ומרגלית. נולד בשנת תש"ט (1949) בטריפולי, בירת לוב. כשנה לאחריה עלתה המשפחה לארץ והביאו אותו עמם. את ימי ילדותו הראשונים בילה במעברת כפר יונה ושם למד להכיר את מולדתו. כשהגיע שלמה לגיל הלימודים התחיל ללמוד בבית הספר היסודי "בר אילן" בכפר יונה. על אף גילו, שהיה למטה מגיל בני כיתתו, זכה שלמה לשבחים מרובים על שקידתו והתוצאה היתה הצטיינותו בלימודים; הוא זכה במבחן הסקר. כן היה בעל כושר ספורטיבי מעולה. שלמה היה נער חמד ובת שחוקו העידה על שמחת החיים שבו. על החברה היה חביב ובעליזותו ובפקחותו שבה כל לב. גם בשטח האמנותי התעניין שלמה ומשך את לב חבריו ומוריו ולא היתה הצגה בבית ספרו שהוא לא השתתף בה כאחד מ"גיבוריה". כל מכיריו נהנו מנימוסיו ומצייתנותו שהיו לדוגמא לכל יודעיו. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי שמר על קשרים עם המוסד ועם המורים שחינכוהו. ימים מספר לפני שנפל, סיפר מחנכו כי באחד הימים עברה משאית צבאית גדולה בדרך לבית הספר והוא לא האמין למראה עיניו: היה זה שלמה שהיה בדרך לביתו לחופשה אך "עברתי מכאן" כדברי שלמה, "לראות מה נשמע בבית הספר, במקום בו גדלתי ולמדתי". לצה"ל גויס בפברואר 1967 והוצב לחיל השריון. חייל טוב היה, וצייתן, אך עוד הוא בשירות חובה נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ט בכסלו תשכ"ט (20.12.1968) ברמת הגולן. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנתניה. במכתב תנחומים להוריו כתב מפקד היחידה, בשמו ובשם אנשיו, בין שאר הדברים: "שלמה שירת את המולדת במסירות ובאומץ. הוא שירת ביחידה מעל לשנה וחצי והיה אהוב על חבריו וחביב על מפקדיו".