בן שושנה ויוסף, נולד ביום ג' בסיוון תרפ"ח (22.5.1928) בצנעא, בירת תימן. בהיותו בן שש לערך מת עליו אביו ושנה אחר-כך, והוא בן שבע, נאלץ שלמה הקטן לצאת לעבוד בטחנת-קמח כדי לכלכל את עצמו. החוק ששרר באותם ימים בתימן קבע שכל יתום יהודי ייאלץ להתאסלם. האם, שחששה ששני ילדיה יילקחו לשמד, הבריחה אותם אל מעבר לגבול ומשם הובאו לארץ בשנת 1942. עם בואו התחנך שנתיים ב"עליית-הנוער" בשפיה, למד שם מסגרות ואחרי-כן עבר לתל-אביב ועבד בבית-חרושת ליציקת-ברזל.

בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס שלמה לחיל השריון, הרגלים ולחטיבת "גבעתי" והשתתף במבצע "חמץ" לכיתור יפו ולאחר-מכן עבר לנגב. נפל ביום ז' בחשוון תש"ט (9.11.1948) בפעילות סביב "כיס פלוג'ה". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג. השאיר אחריו אישה, יפה, ובן, יוסף.