בן אנט ויעקב מזרחי. נולד ביום ט"ו באדר תש"ז (7.3.1947) בתל אביב. גדל והתחנך בעיר הולדתו. למד בבית-הספר היסודי ע"ש דוד רמז והמשיך ללמוד בבית-הספר התיכון העירוני ט' עד סוף שנת הלימודים העשירית. בגלל משיכתו למטוסים ולטכנולוגיה פנה לבית-הספר הטכני של חיל האוויר, שם סיים את חוק לימודיו במגמה לחשמלאות ומכשירנות מטוסים.

היה חבר בתנועת 'השומר הצעיר' בקן 'יד אליהו'. התעניין בתולדות התקופה שקדמה לקום המדינה ובסממניה המיוחדים, כפי שהשתקפו באדריכלות התקופה ובשפת העיתונות והפרסומות של אותם הימים.

הוא גויס לשירות סדיר בצה"ל בדצמבר 1964 והוצב לשרת בחיל האוויר כחשמלאי ומכשירן מטוסים בטייסת. הוא השתחרר משירות החובה ביוני 1967, לאחר מלחמת ששת-הימים. לאחר שיחרורו עבד ב'תעשייה האווירית' בתחום התמחותו הצה"לי. בשנת 1970 נשא לאישה את צביה והקים איתה את ביתם בחולון, שם נולדו להם ילדיהם - מירב ואורי. היה איש משפחה סובלני מאוד ואוהב, שידע לגרום הנאה לילדיו במשחקים איתם ונמנע מגישה סמכותית. גם בקשריו החוץ-משפחתיים השכיל לקבל בני-אדם כפי שהם, בלא עמדה שיפוטית וגילה נכונות לסייע להם ככל שעלה בידו.

הוא גויס לשירות מילואים בסוף מרס 1987 ונפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ח בניסן תשמ"ז (17.4.1987) בעיצומו של חול המועד פסח. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. הותיר אחריו רעיה, בת, בן, הורים ושתי אחיות - אילנה ומלי.

מפקד היחידה כתב במכתב תנחומים למשפחה השכולה על אופיו החם של שלמה, על נוכחותו המיוחדת ועל נכונותו לתרום בכל תנאי.