בן פרחה ואברהם, נולד ביום כ"ד בניסן תשי"ד (27.4.1954) בעין-יעקב שבגליל המערבי. הוא למד בבית-הספר היסודי ובחטיבת הביניים במעלות והשלים את לימודיו בבית-הספר המקצועי-תיכון בכפר סיטרין, במגמת אלקטרוניקה. שלמה גדל במשפחה מרובת ילדים. הוריו, שהכירו את כישוריו, דאגו להעניק לו חינוך והכשרה מקצועית. הוא היה תלמיד חרוץ, עבד קשה והתמסר ללימודיו.

באוגוסט 1973 התגייס לצה"ל, עבר אימוני טירונות ושירת כטכנאי בחיל-האוויר. הוא השתלם בשורה של קורסים מקצועיים וביולי 1975 הועלה לדרגת סמל. שלמה השתחרר מן השירות הסדיר בספטמבר והתנדב לשרת בצבא הקבע כמדריך בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. ביוני 1980 הועלה לדרגת סמ"ר ואחרי כן לדרגת רס"ר. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא מוכן לבצע כל מה שמוטל עליו, ממושמע ושקול... אינו בוחל בכל עבודה קשה. הוא יכול לשמש דוגמה לפקודיו במסירותו ובחריצותו... הוא עושה מאמצים ללמוד ולהתקדם, השתתף בהשתלמויות, מתפקד היטב, ישר וממושמע".

בעת שירותו חלה במחלה ממארת ואחרי אישפוז ממושך נפטר ביום כ"א בשבט תשמ"ה (12.2.1985). בן 31 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בנהריה. השאיר אחריו רעיה, בן, בת, הורים, שלוש אחיות וארבעה אחים.

מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "רס"ר שלמה, אשר שירת בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר כעשר שנים, מילא תפקידו בהצטיינות רבה. היה חרוץ, ממושמע, שקדן ומקובל על חבריו. הוא הראה דוגמה אישית לחבריו בהתנהגותו - יושר אישי, אחריות ומסירות לעבודה. מפקדיו וחבריו נוצרים את זכרו והוא יהיה שמור עמנו לעד. לא נשכח את תרומתו לחיל במקצועו החשוב כאלקטרונאי ואת עוז רוחו כשחלה".