בנם-יחידם של דבורה ונחום, נולד ביום ט"ו בטבת תרפ"ט 28.12.1928)) בחיפה וגר בקרית מוצקין, שם סיים את לימודיו בבית-הספר. היה חבר בתנועת-הנוער "המחנות-העולים" ועם תום לימודיו הצטרף להכשרת תנועה זו ביגור ואחרי-כן במעוז חיים. היה חבר בפלוגת-הימית של הפלמ"ח והשתתף בהורדת מעפילים רבים לחופי הארץ. בחור תקיף בדעתו ובעל ביטחון עצמי ועם זה סגור ומסוגר בתוך עצמו וענוותן.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות נשלח לנגב והשתתף כמקלען בהגנה על קיבוץ בית אשל הנצור. ביום כ"ה באייר תש"ח 3.6.1948)) יצא, בתפקיד מאבטח במקלעו, במכונית משוריינת שהובילה רופא למושב נבטים הסמוך. המכונית עלתה על מוקש. התפתח קרב עם המצרים שארבו למשוריין. הקרב נמשך שעות אחדות ועל אף עדיפותם המספרית של המצרים הצליחו הלוחמים שבמשוריין להדוף את האויב וגרמו לו אבידות כבדות. שלמה ירה במקלעו עד רגע-חייו האחרון ומשחדל - שמט את ראשו על קנה המקלע. הובא לקבורה יחד עם שני חבריו, שנפלו באותו קרב, על גבעה בקרבת נבטים.

ביום ו' באלול תש"ט 31.8.1949)) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.