שמואל, בן חוה וגרשון, נולד ביום ד' בניסן תש"ז (25.3.1947) בחיפה ולמד בבית-הספר היסודי על שם חיים וייצמן בנהריה. אחרי-כן עבר ללמוד בבית-הספר החקלאי על-שם חנה מייזל בנהלל, וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "יד-נתן". שמוליק, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה צלם חובב, ואהב במיוחד לצלם ילדים ונופים. הוא היה נעים הליכות וחביב ולכן קשר קשרים חברתיים בנקל וחוג חבריו היה רחב. בחברה היה מוקד השמחה וההתעניינות, בזכות עליצותו, שמחת-החיים שלו וכשרונו לעודד ולשמח אנשים. טוב לב היה וחבר נאמן ומעולם לא החמיץ הזדמנות לעזור לזולת.

שמואל גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס תותחני-טנקים נשלח לשרת ביחידת שריון. במלחמת ששת הימים לחם בסיני ועבר את נתיב הקרבות לאורכו וצילם רבים מהקרבות ואת המקומות שעבר בהם. הוא אהב את חיל השריון ובייחוד אהב את הטנק "סנטוריון" ולא חדל מהתפעל מחוסנו וממעלותיו.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה שמוליק נקרא לתקופות של שירות מילואים ביחידתו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף שמואל בקרבות הבלימה והפריצה נגד הסורים ברמת-הגולן. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), בקרב הפריצה מערבית לחאן-ארנבה, נפגע הטנק שלו והוא נספה. למשפחתו נמסרה הודעה שהוא נעדר, אולם לאחר שבועיים של תקוות וחששות נמסר כי נפל במערכה. שמואל הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים, שבע אחיות ואח אחד. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

חבריו ליחידה ספרו בשבחו רבות ואמרו עליו כי אף לרגע לא איבד את קור רוחו ואת שלוותו כל תקופת הקרבות, והיה מקור עידוד וכוח לחבריו ביחידה.