בן פאני ואימרה. נולד ביום כ' בטבת תרפ"ג (8.1.1923) בבודפשט שבהונגריה. שמואל סיים את לימודיו בגימנסיה אך בשל התנאים ששררו בעיר עקב מלחמת העולם השנייה לא נתאפשר לו להמשיך וללמוד באוניברסיטה לכן, כבן של בעל מאפיה, למד את מקצוע האפיה. בן 17 היה שמואל כשהצטרף לתנועה הציונית שפעלה במחתרת, והשתתף בפעולותיה ובמפגשיה. במרס 1944 לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים גויס לעבודת כפייה במחנות העבודה אך הוא לא התייצב לעבודה. בפקודת התנועה הציונית נסע בשם בדוי לעיר סגד, הסתנן לשורות הגרמנים, עבד כמתורגמן וסיפק תעודות מזויפות ליהודים שביקשו לברוח מהונגריה דרך יוגוסלביה בסוף יולי 1944 יצא גם הוא את הונגריה, נדד מכפר לכפר, הסתתר באורוות ותחת גשרים, גנב את הגבול ונכנס לרומניה. הוא הגיע לנמל קונסטנצה, ושם באוגוסט 1944 עלה על סיפון האניה "בולבול" שיצאה דרכה לארץ-ישראל יחד עם האניות "מורינה" ו"מפקורה". בנוסעם בים השחור ליד חופי בולגריה התפוצצה ה"מפקורה" ששטה לפני ה"בולבול" ושמואל היה הראשון שקפץ לים באומץ רב. תוך עידוד האנשים שבמים הציל מספר מניצולי האניה ואפילו כפה על רב החובל של ה"בולבול" לעצור את האניה.

כשהגיע שמואל לארץ-ישראל מיהר, מתוך רצון עז לנקום בנאצים, להתגייס לצבא הבריטי והוצב לחיל ההובלה. גם לאחר הגיעו ארצה ולאחר הגיוס היה רדוף זיכרונות קשים, אמנם רצה להתחיל חייו מחדש אך לא יכול. ביום כ"ו בחשוון תש"ה (12.11.1944), נפטר בעת שירותו והובא למנוחות בבית העלמין הבריטי ברמלה.

סיפור גבורתו בהצלת ניצולי ה"מפקורה" ודברים לזכרו נכתבו בעיתון ההונגרי "התקוה" ורשימה על דמותו התפרסמה בעיתון "המשקיף".

עוד על שירותו בצבא הבריטי: 
שמואל (ג'ורג') קוטאש (Kutas Samuel (George)), מספר אישי בריטי PAL/33112, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1944. הוצב בחיל השירותים המלכותי הבריטי (R.A.S.C. - Royal Army Service Corps) ביחידה Jewish Brigade Group. מקצועו הצבאי - נהג. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
הובא למנוחות עולמים בבית הקברות הצבאי RAMLEH WAR CEMETERY, ישראל.
מיקום הקבר: W. 30.