בן יהודה (ליאון) ורוזה. נולד ביום ט"ו באב תש"ג (16.8.1943) בבוק-בלייר אשר בצרפת. כמה חדשים לפני-כן נישבה אביו על-ידי הגרמנים כדרך שנהגו ביהודים רבים במקום - והאם וילדיה נשארו ללא מחיה. השנתיים האחרונות של מלחמת-העולם הביאו סבל ומצוקה למשפחה אך בכוח לא-אנוש נשארה בחיים. 

בשנת 1945 החליטה המשפחה לעלות לארץ ולהשתקע בה, וכשהגיעה לתחנת-הנדודים האחרונה, זו משאת-נפשה, היה שמואל בן שש. לאחר שהתישבו בני-המשפחה בבית-ליד הועברו להרצליה. 

בן שבע היה שמואל כשהתחיל ללמוד בבית-ספר יסודי והתגבר על הקשיים שמצא בדרכו, כגון אי-ידיעת השפה והקליטה בקרב הנוער. לאחר שעות-הלימודים היו הוא ואחיו עובדים ובדרך זו עזרו לאם בכלכלת-הבית. בעבור המשפחה לשיכון נוה-ישראל - ושמואל אז בן י"ב - המשיך את לימודיו שם. נטה לנגרות ולציור והספורט החביב עליו היה כדורגל.

 בן טוב היה וחביב ואף נוח לבריות. תסס במרצו ושמח בביצוע החלטותיו. כשאחיו יצא לצה"ל היה הוא מפרנסה היחיד של אמו, אף כי מלאו לו ט"ו שנים בלבד.

את לימודיו סיים בהצלחה והשתוקק ללמוד מקצוע אלא שלא היו לו אמצעים לכך. בינתיים עבד בבית-חרושת ומנהליו שיבחוהו על חריצותו. 

בהגיעו לגיל הגיוס לצה"ל התיצב לדגל בנובמבר 1960. לאחר-מכן שירת בחיל-השריון. תכופות היה בא הביתה לחופשה והיה מנצל את הימים האלה לעבודה כדי שלא יזדקק לדמי-כיס שתתן לו אמו. פעם בשעת-חופשתו חלה ולמרות זאת חזר למחנה. אך כשלא באה הטבה במצב-בריאותו הועבר לבית-החולים ושם נפטר במחלתו ביום כ"ד בתמוז תשכ"ב (26.7.1962). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.