בן אנטה ולייב. נולד ביום ה' באייר תרצ"ד (20.4.1934) ברומניה.

שמואל גדל ברומניה, למד בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון מקצועי. הוא התכונן להמשיך בלימודיו בבית ספר להנדסאים, אך ויתר על תוכניותיו עם עליית המשפחה ארצה בשנת 1951. את השפה העברית רכש תוך חודשים מספר באולפן בארץ, ומאוחר יותר השלים ידיעותיו במקצוע החרטות.

בסוף דצמבר 1952 גויס לצה"ל והוצב לחיל התותחנים. אחרי שסיים את שירות החובה המשיך לשירות קבע.

לאחר שנים אחדות בחיל התותחנים עבר שמואל קורס קצינים והוצב בחיל הים. הוא אהב מאוד את חיי הצבא, היה מסור לעבודתו ולפקודיו ולא חסך מעצמו כל מאמץ למען חייליו. בין היתר דאג להקמת מועדון למען החיילים ותרם רבות לציודו. מסירותו לצה"ל הוכחה בכל עת, עד יומו האחרון.

שמואל נישא לבלה, ולבני הזוג נולדו בחיפה שלושה ילדים: יוסי, נטע ואריאלה. היה אב מסור לילדיו ולקח אותם לטיולים בכל הזדמנות אפשרית.

רב-סרן שמואל סופרין נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ד באלול תשל"ב (3.9.1972). בן שלושים ושמונה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. הניח אישה ושלושה ילדים.

במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: "את רב-סרן שמואל סופרין נזכור תמיד כחבר טוב וחרוץ וכקצין מסור לתפקידו, המכיר בגודל השליחות ובאחריות שהוטלה עליו... הישגיו וחריצותו במילוי תפקידו ישמשו לנו ולבאים אחריו דוגמה אישית נעלה".

שמואל מונצח בבית יד לבנים בחיפה, ובאנדרטת נופלי חיל הים שהוקמה באשדוד.