בן יוסף ויוספינה. נולד ביום ט"ז במרחשון תרצ"ב (27.10.1931) בבודפשט בהונגריה ולמד שם בבית-ספר יסודי ובגימנסיה יהודית. מגיל צעיר מאוד היה חבר "השומר הצעיר" ועם קבוצת ילדים של "עליית הנוער" עלה לארץ. בארץ הצטרף לקיבוץ מזרע, ורכש שם מקצת לימודים תיכוניים. כשנתיים שימש כמדריך-התנועה ב"קן" בחיפה. הוא היה חובב טבע נלהב ובכל הזדמנות היה יוצא לטיולים, הכיר את נוף-הארץ ואהב אותו. הכל ידעו על אהבתו ליופי ולנוי. הוא המחיש אהבתו זו בצילום תמונות נוף ובפיתוחן, תחביב שעסק בו עוד כשהיה חבר הקיבוץ. הוא היה בעל מסור ואב אוהב לילדיו. כשהיה נער נתייתם מאביו ונראה שבגלל יתמותו ידע את נפש ילדיו והבין כי מחובתו להשפיע עליהם יחס חם ולבבי במיוחד. הוא היה יפה-נפש וטוב לב. תמיד ובכל מקום ידע לומר את המלה המנחמת, המעודדת והמסייעת לחבר וידיד בשעת משבר. הוא הצטיין באהבת הזולת ותמיד היה מוכן לעזור לחבר ולחלצו ממצוקה. הוא האמין באדם וידע תמיד לחפש בו את הטוב ולדון אותו לכף זכות. הוא ידע לסלוח על משגים, להבין לנפש הטועה.

שמואל גויס לצה"ל בראשית פברואר 1951 ולאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. ביום י"ז בשבט תש"ל (24.1.1970), ארבעה ימים בלבד לאחר שנקרא לשירות מילואים, נפל בעת מילוי תפקידו בחילוץ משאית התחמושת באילת. הניח אישה ושלושה ילדים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.