בן יהודה אלפרין. נולד בשנת תרנ"ב (1892) בליטא. בגיל שבע עשרה עלה לארץ- ישראל והשתקע בירושלים. הוא המשיך את לימודיו בישיבת "תורת חיים" והתגורר אצל דודו. לאחר שנה עזב שמואל את הישיבה והחל לעבוד כפועל ב"בצלאל". חברת הפועלים השפיעה עליו הוא החל לקרוא עיתונות מטעם תנועת העבודה, שינה את צורת חייו והפך לחילוני. מירושלים עבר למושבות יהודה, כשומר בכרמים ובשדות מרוחקים ממקום ישוב למנוע גניבות של ערביי הסביבה. בי"ט באב תרע"ג (22.8.1913) גילו השומרים ערבים גונבים בכרמי ראשון לציון והתפתחה קטטה. שמואל מיהר לעזרת השומרים ממקום משמרתו המרוחק, אך בדרך הותקף על ידי קבוצת מרצחים ערבים, בגבול זרנוגה ליד רחובות ונהרג בדקירות סכין. לאחר נפילתו נקבר בבית העלמין ברחובות ובשנות ה-30 של המאה העשרים הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר גלעדי בחלקת השומר.

שמו הונצח בקובץ "השומר", ב"ספר העלייה השנייה" ובספר "רחובות".