בן יצחק וגרוניה. נולד ביום כ"ט בתשרי תש"ח (13.10.1947) ברמת רחל שבירושלים. בהיותו כבן חצי שנה נפל אביו על הגנת רמת רחל. שמחה למד בבית הספר היסודי "עין הכרמל" בקיבוץ עין הכרמל ובבית הספר התיכון, אף הוא בעין הכרמל. מגיל צעיר נמשך למוסיקה - התחיל באקורדיון ולאחר מכן עבר לגיטרה. הוא השתתף במקהלה ואהב לשיר ולנגן. בנגינתו ובשירתו משך את בני הנוער אליו ולא הייתה פגישה של נוער ששמחה לא היה בין נותני הטון שלה. כשמו כן היה, כי מלבד חוש ההומור אשר בו ניחן, היה שר ומנגן וכולו מלא חדוה. בעבודתו גילה התמדה ומסירות. בתקופה שלפני הגיוס, קיבל על עצמו את השקאת חלקת תפוחי האדמה והמשיך בכך עד לגיוס. בעבודה אחראית זו גילה שמחה דבקות בלתי רגילה ולכן גם הצליח בה.

הוא גויס לצה"ל ביולי 1966 והתנדב לחיל החינוך ולנח"ל, עם שאר חבריו בני המשקים. הוא עלה במהרה בשלבי הקידום הצבאי והגיע לדרגת סמל. הוא היה מסור מאוד לבני משפחתו וניצל כל שעת חופשה מן הצבא כדי להיות אתם. הוא לא חסך מזמנו וממרצו כדי לעודד ולעזור. תמיד ידע לומר מילה טובה, לספר בדיחה ולשמח כל לב. לקראת סיום שירותו ירד לאילת. באחד הימים, כעבור שנתיים ומחצה לשירותו, נפצע בעת מילוי תפקידו. שמחה נלחם במוות כשישה חודשים, מתוך גילוי כוח חיות בלתי רגיל. אור ליום י"ב בסיון תשכ"ט (28.5.1969) מת מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בעין הכרמל.