בן חסידה ובנימין. שמעון נולד בבת ים ביום ז' באלול תש"ג (7.9.1943). אח למוקי (מנוח) וישראל.

שמעון למד בבתי ספר יסודיים בבת ים ובתיכון החקלאי "מקווה ישראל" בחולון.

בשנת 1961 התגייס לצה"ל. שמעון שירת בחטיבת גולני, עבר קורס מפקדי כיתות ולאחר מכן הדריך בבית ספר למ"כים עד לשחרורו מצה"ל, בדרגת סמל.

עם שחרורו עבד שמעון בעבודות שונות, בין היתר בדואר הנדסה, כעוזר בקידוחים בחברת אפריקה-ישראל ובמע"צ, וכרשם ציוד הנדסי.

בשנת 1969 הצטרף שמעון לשירות הביטחון הכללי. הוא הוצב לתפקיד מבצעי במרחב דרום. במהלך עבודתו שמעון נפצע בעת שירות מילואים, חזר לשטח ולאחר מכן עבד כדסקאי וכרכז אזור.

בשנת 1970 נשא שמעון לאישה את שושי. בשנים הבאות נולדו ילדיהם אורי ומיכל.

שמעון נפל בעת מילוי תפקידו בלבנון, באסון צור, ביום חמישי כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982). באסון, שאירע חמישה חודשים אחרי כניסת צה"ל ללבנון במלחמת לבנון הראשונה, קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור שבלבנון ונהרגו בו תשעים ואחד אנשים, בהם תשעה אנשי שב"כ, שישים ושבעה שוטרי משמר הגבול וחיילי צה"ל, וחמישה-עשר עצירים לבנוניים.

שמעון היה בן שלושים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הניח אישה, בן ובת, הורים ושני אחים.