בן דינה ואליהו, נולד ביום ט"ו בשבט תר"ץ (13.2.1930) בירושלים. לאחר שסיים בית-ספר יסודי החל עובד במכבסה. היה חבר "הנוער העובד" ונאמן לארגון זה. הצטרף ל"הגנה" וכשפרצה מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ, התגייס גיוס מלא.

שמעון סיים קורס מ"כים והיה מקלען טוב בפלוגתו שבגדוד "מוריה". השתתף במערכות ההגנה והשחרור בירושלים: דיר- אבו-טור, מקור חיים, קטמון, נוטר-דם. כן השתתף בליווי שיירות ובפריצת הדרך להר-ציון. הוא נפצע כמה פעמים, שכב בבית- חולים, אך לא הודיע על-כך דבר לבני ביתו. בקרב בית-תול נפצע קשה ולא יכול לסגת עם הנסוגים. הוא מת בשדה הקרב ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948).

ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.