בן צבי ועליזה. נולד ביום ל' באדר א' תרצ"ב (8.3.1932) בבואנוס איירס אשר בארגנטינה. עלה לארץ בשנת 1952. גויס לצה"ל ביוני 1954 ואחרי שסיים את שירותו המשיך בצבא-הקבע והגיע לדרגת סרן. השתתף כחבר הסגל אשר טיפל בקורס-הנוער של אמריקה הלטינית. הדריך אותם במסירות נפלאה וכן רכש את אהבת כל המשתתפים בקורס. עצתו הייתה טובה ותמיד הראה הבנה ללבותיהם, כמו אב ממש. מייד לאחר גמר הקורס, ביום כ' באלול תשכ"ד (27.8.1964), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות האזרחי אשר ברמת-השרון. הניח אשה ושני ילדים.

בוגרי-הקורס, אשר נודע להם דבר האסון רק בשובם לארצם, כתבו מכתבים בהם נתנו ביטוי לצערם ואבלם וגם הביעו את הערכתם לשמעון. באחד המכתבים מודיעה הכותבת, כי הם מארגנים מחנה בשביל 125 בני-נוער ושמו יהיה: "מחנה לאומי שנתי - יד שמעון". היא כותבת כי סיסמתם תהיה "מסירות, עבודה, הקרבה" - שלוש מלים אשר, לדבריה, מבטאות את תקומתה של מדינתנו החדשה.