בנם של שושנה ואהרון. נולד ביום י' בסיוון תשי"א (14.6.1951) בהרצליה.

שמעון גדל והתחנך בהרצליה. למד בבית ספר יסודי בעירו ולאחר מכן בפנימייה הצבאית "מבואות ים" הסמוכה למושב מכמורת שבעמק חפר.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ לתפקיד צוללן בספינת טילים (סטי"ל) בחיל הים. ההכשרה והאימונים במהלך השירות כללו צלילה פעמים רבות במי נחל הקישון.

מאמצע שנת 1969, במסגרת מבצע "שרבורג", שהה שמעון בצרפת כשישה חודשים. בליל חג המולד יצאו חמש ספינות סער, בהן ספינתו, להפלגה מנמל שרבורג שבצרפת, ללא ידיעת השלטונות הצרפתיים שהתכחשו לעסקת מכירת הספינות שנחתמה בין מדינת ישראל לממשלה הצרפתית הקודמת. מזג האוויר הסוער הקשה על מהלך ההפלגה, אך כעבור כמה ימים הגיעו הספינות לנמל חיפה, והמבצע הסתיים בהצלחה.

לאחר שירות החובה השתחרר שמעון מצה"ל. מדי פעם בפעם נקרא לשירות מילואים בשייטת 13, יחידת הקומנדו של חיל הים. בין היתר השתתף במלחמת יום הכיפורים שפרצה בשנת 1973.

בתום המלחמה נשא לאישה את שרה. את ביתם קבעו בהרצליה, עיר הולדתו.

לבני הזוג נולדו בן ושתי בנות – איל, יעל ואיילת. שמעון היה עבורם אב אוהב ומסור. מתוך אהבתו הגדולה לים בילה עימם על חוף הים מדי שבת. לא אחת התלוו אליו הילדים לשירות המילואים בכמה בסיסים ברחבי הארץ. בגאווה הציג בפניהם את ציוד הצלילה וסיפר להם חוויות מהשירות הצבאי. מעבר לשירותו המסור, לאורך שנים הוא התנדב במשמר האזרחי בעיר מגוריו.

בשנת 1996 התגלתה בגופו מחלת הסרטן, ורק אז, בגיל ארבעים וארבע, השתחרר משירות מילואים. עם זאת המשיך בהתנדבותו במשמר האזרחי.

הוא נאבק במחלה בייסורים רבים אך ללא פחד. שבועות אחדים לפני פטירתו התראיין לסרט התיעודי "אנשי הדממה" העוסק בלוחמי שייטת 13 שחלו בסרטן. משאלתו האחרונה הייתה: "שיהיה מישהו שידאג לאימא [שרה רעייתו] ולילדים". לעצמו לא ביקש דבר.

שמעון סלע (רוטברג) נפטר ביום ג' בשבט תשס"א (27.1.2001). בן חמישים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בהרצליה. הותיר אישה, בן ושתי בנות, הורים ואחות.

על מצבתו חקקו אוהביו: "אהב את הבריות והם אהבו אותו".