בן יפה ויוחנן. נולד ביום י"ג בתמוז תשכ"ו (1.7.1966) בפרס. הבן הצעיר למשפחה בת שישה בנים. כשמלאו לשמעון ארבע שנים עלתה המשפחה לישראל והקימה ביתה בהדר יוסף.

שמעון למד בבית-הספר היסודי דוד ילין ובבית-הספר התיכון המקצועי 'מקס פיין' במגמת מכונאות רכב. הוא ציפה מאוד לגיוסו לצה"ל וביקש לשרת כמכונאי רכב, בהאמינו שבעבודה זו יוכל לתרום את המירב למערכת הצבאית.

בחודש נובמבר 1984 גויס שמעון לשירות חובה בצה"ל. הוא יצא לטירונות, השתלב במסגרת הצבאית ועמד בכל המשימות שהוטלו עליו. הוא הוצב בחיל החימוש ונשלח לשרת כמכונאי רכב במפקדת האוגדה. מפקדו בתקופה זו כתב: "שמעון היה חייל ממושמע, עשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. חייל למופת, שהיווה דוגמה לכל חבריו שעבדו עמו".

לאורך כל תקופת שירותו בצה"ל הרגיש שמעון אחריות רבה להוריו. למרות דאגתו לבני המשפחה הוא המשיך למלא במסירות את כל תפקידיו ביחידה.

ביום כ"ג באב תשמ"ה (10.8.1985) נפל שמעון בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים - מרדכי, רחמים, הרצל וניסן.