בת מאלי ויוסף, נולדה בחודש אוקטובר 1931 בעיר בוטושאני, רומניה. בחוץ-לארץ סיימה בית-ספר עממי וטעמה את הטעם המר של הגלות, ועלתה לארץ במסגרת "עליית-הנוער" בשנת 1945, על סיפון האונייה "חנה סנש". עשתה שנתיים בחברת הנוער ברמת הכובש. משם עברה לנען.

כשפרצה מלחמת-העצמאות ירדה לנגב עם חבריה להכשרה המגויסת לפלמ"ח. היתה נערה חזקה באופיה, מחוסנת מפני פגעים, ועל-פי רוב עליזה ומשרה שמחה על סביבותיה. היא ידעה להסתגל לכל עבודה, וידיה היו תמיד עסוקות. מטעם החברה הוטלו עליה תפקידים שונים שמילאה אותם בנאמנות. משאלתה האחרונה היתה לצאת יחד עם הבחורים לקרב, כאחת מהם. סוניה קיפחה חייה בדרך לגבולות בתאונה ביום י"א באב תש"ח (16.8.1948).

ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) הובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.