בן בת-שבע ויצחק, נולד ביום י"ז בניסן תרע"ב (1.4.1912) בווארשה, בירת פולין. בהיותו בן חצי שנה עברו הוריו ללונדון. שרגא למד בבית-ספר תיכון ואחר-כך למד משפטים בשעות הערב כתלמיד אקסטרני באוניברסיטת לונדון, ובשעות היום היה עוזר לאביו בחנותו.

בשנת 1940 גויס לצבא הבריטי. לרגל שירותו הגיע עם הצבא לארץ-ישראל בשנת 1946 ולבקשתו שוחרר בסוף המלחמה בירושלים ונתקבל לעבודה בממשלת המנדט. שרגא נשא אישה ובמשך הזמן נולדו לו שני ילדים. בשנת 1947 נתקבל כמורה לאנגלית בבית-הספר "חוגים" ובגימנסיה "ביאליק" בחיפה והתיישב עם משפחתו בטבעון.

כשפרצה מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, השתתף בשמירה בטבעון. משם הועבר לטבריה ושם שירת בחטיבת "גולני" בזמן הקרבות בעמק-הירדן. הועבר לג'למה, ולשירות הרפואי בחיפה. ביום י"ט באלול תש"ח (23.9.1948), בנוסעו לחופשה מחיפה לטבעון, נהרג בתאונת-דרכים. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות בקרית עמל. הניח אישה ושני ילדים.