בן רחל ואהרון. נולד ביום כ"ח בניסן תש"ו (29.4.1946) בפולין. בהיות שרגא בן שלוש, בשנת 1949, עלתה המשפחה לישראל. שרגא למד בבית-הספר היסודי 'שער הישוב' בבני ברק ובלימודי ערב בבית-הספר התיכון הדתי. בשעות הבוקר עבד שרגא לפרנסתו במלטשת יהלומים.

בחודש מאי 1964 גויס שרגא לשירות חובה בצה"ל והוצב בחיל-השריון. הוא סיים טירונות ונשלח לקורס מקצועות הטנקים. שרגא התמחה בטנק השרמן, קיבל דרגת רב"ט ונשלח לשרת בגדוד טנקי שרמן.

בחודש אוגוסט 1966 שוחרר שרגא משירות-חובה בצה"ל. בתעודת השחרור נכתב: "בעל יוזמה ואחראי בתפקידו". בתקופות המילואים שירת שרגא בחיל השריון בתפקיד נהג טנק. לאחר תקופה הוצב לחיל-התחזוקה בתפקיד נהג משאית. הוא התקדם בסולם הפיקודי מדרגת רב"ט לדרגת רס"ל וזכה לענוד את אותות מלחמות ששת-הימים, יום-הכיפורים ושלום-הגליל. בתחילת חודש ינואר 1991 נקרא שרגא לשירות מילואים פעיל והתייצב ביחידתו בחיל-התחזוקה.

ביום כ' בטבת תשנ"א (6.1.1991) נפל בעת שירותו מדום לב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בסגולה בפתח תקווה. הותיר אחריו רעיה - רחל, שלוש בנות - ענת, שרית ואפרת, ובן - אהרון-רם, אם, שני אחים - צבי וישראל, ואחות - טובה.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "שרגא ייזכר לתמיד, חייל טוב ומסור, אשר שירת שירות נאמן ומסור..." בני המשפחה הנציחו שמו של שרגא בדוכן מיוחד המיועד לספרי תורה ותפילה, שתרמו לבית-הכנסת בשכונת שעריה בפתח תקווה.