בן גיטה וצבי, נולד ביום י"ב באייר תרע"ה (26.4.1915) בעיירה קטנה בצ'כוסלובקיה, והתגורר אחר-כך עם הוריו בעיר טרנופול שבפולין. בבית אביו, שהיה נשיא "המזרחי" בעירו, ספג מן האווירה הציונית. מימי נעוריו היה חבר בתנועת "הנוער הציוני". עם סיום לימודיו בבית-הספר היסודי למד בגימנסיה והצטיין בעיקר במדעי המתמטיקה. לאחר שסיים בהצטיינות את הגימנסיה עלה לארץ בשנת 1935 והחל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. אף-על-פי שהיה בן למשפחה אמידה, סירב לקבל תמיכה מהוריו ועבד בירושלים בעבודות שונות כדי שיוכל להמשיך בלימודים. בשנת 1939 ביקר אצל הוריו בפולין וברוב עמל ותלאות הצליח לחזור לארץ עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה.

בשירות הצבא הבריטי יצא לאריתריאה ושימש שם כתורגמן.

בחוזרו ארצה החל לעבוד בחברת-החשמל בירושלים ועם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התגייס לשמירה ולהגנה. שרגא שימש מפקד כיתה באחד מאזורי ירושלים והשתתף בהתקפה על שער שכם ובכיבוש שכונת מוצררה. שם נפצע בידו, ואף-על-פי-כן הוסיף לעסוק בשמירה עד יום מותו. היה מסור לפקודיו ודאג להם בכל עת. שרגא נפל ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948) כאשר נפצע פצעי- מוות בשעת התקפת הלגיון הערבי על שייח'-ג'ראח. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.