בנם של תפארת ואביגד. נולד ביום כ"ח באלול תשס"ב (5.9.2002) במושב בִּטחה בצפון מערב הנגב. אח לכתר וארגמן.

תבל למד בבית הספר היסודי "נחלים" של המועצה האזורית "מרחבים" ובתיכון המקיף הדתי "מרום אופקים" באופקים. הוא התבלט בכישרונו הספורטיבי – היה אצן מיומן, שתמיד הצליח להשאיר את כולם מאחור. את המהירות והכישרון הזה הוא הביא גם למגרש הכדורגל, כשחקן בקבוצת הנוער של המושב.

במסגרת פרויקט מחויבות אישית בחר תבל להתנדב ב"מכבי אש". זו הייתה בחירה טבעית עבורו – עם החיוך הגדול שהיה תמיד נסוך על פניו, הלב ענק, שופע אהבת אדם ואמונה בטוב הוא תמיד היה נכון להושיט יד ולסייע, לכל מי שנזקק. מונחה ביושרה פנימית שאינה יודעת פשרות, דבק באמת - דוחה כל שקר ומרמה בדרכו.

תבל היה שקט מטבעו, אבל תמיד עם חיוך גדול - הוא אהב להיות מוקף בחברים קרובים וליהנות מרגעים משותפים איתם. אפילו הארוחה הפשוטה ביותר הייתה עבורו מענגת במיוחד כאשר נערכה בחברותא עם חבריו הטובים או עם בני משפחתו המורחבת.

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, תבל בחר להצטרף למכינה הקדם-צבאית בבית אל, בחירה מודעת ונחרצת מתוך תשוקה עזה לשרת בתפקיד קרבי משמעותי ולתרום לביטחון ישראל. רב הישיבה זוכר לטובה את ביקורו הראשון במכינה ואת הרושם העמוק שהותיר - נער צעיר בעל מאור פנים וחיוך גדול, שבלט במידותיו הטובות, בבגרותו הנפשית ובעומק מחשבתו.

במכינה התבלטה אישיותו המיוחדת. היה בו שילוב של אומץ, עוז רוח, כוח פנימי, צניעות ויושרה ללא גבולות. כפי שסיפר ראש המכינה, תבל הצטיין בשטח ובאימונים, מתאמץ לעשות את הטוב ביותר מבלי להתלונן, מושיט יד תומכת לחבריו, מחזק ודוחף אותם קדימה. הוא נענה לכל אתגר ומשימה, גם המורכבת ביותר, ללא היסוס - בנחישות ובדייקנות, תוך שמירה תמיד על רוח איתנה. כל זאת עשה בצניעות ובשקט, תמיד עם אותו חיוך גדול ומאור פנים שהיה סימן ההיכר שלו, מבלי לחפש הכרה אישית ותוך שאיפה להצלחת הקבוצה ולא לתהילה שלו. ראש מכינת בית אל תיאר את תבל כשילוב נדיר של מידות טובות, כוח השפעה עוצמתי ושקט, נער בעל רגישות גבוהה לאחרים ונועם הליכות שהותיר רושם בלתי נמחה על כל מי שזכה להכירו.

בנובמבר 2021, כשהגיע הזמן לממש את החלום ולהיות לוחם, לבצע שירות משמעותי ולתרום לביטחון מדינת ישראל, בחר תבל להתגייס לחטיבת "גבעתי" ועבר הכשרה בגדוד "צבר".

שלושה חודשים לאחר גיוסו, הגשים תבל חלום ורכש את האופנוע הראשון שלו. אהבתו לאופנועים הייתה כה גדולה עד שהקפיד לתחזק ולטפח אותו בקפידה, וכבר תכנן את האופנוע הבא - חזק ויציב יותר - תכנון שהפך למציאות. בניגוד לצניעות שאפיינה אותו בכל תחום אחר, דווקא דרך האופנוע מצא להתבטא ולבלוט - באמצעות קסדות בולטות, ייחודיות ומשעשעות. תבל ידע לשלב בין התשוקה הגדולה ועוצמת האופנוע לבין אחריות. בכל פעם לפני שיצא לרכיבה משותפת עם חבריו, הקפיד להנחות אותם ולהזהיר מפני מהמורות במסלול וסימן נקודות הדורשות רכיבה זהירה ומושכלת.

בפברואר 2023, מתוך שאיפה לבצע תפקיד משמעותי יותר, יצא לקורס מ"כים "אלון" - קורס ייחודי המכשיר לוחמים לפקד על נמ"ר, אחד הכלים החזקים והמתוחכמים ביותר בחיל הרגלים, ולהיות מפקדים מקצוענים שאמונים להוציא מהנמר את המקסימום. עד מהרה התבלט ביכולתו המקצועית הגבוהה בטיפול בנמר וזכה לכינוי "המומחה לנמרים". הוא השקיע זמן רב בתחזוקת הנמר כדי שיהיה במצבו המיטבי בעת הקרב, גם במחיר של ויתור על שעות המנוחה והשינה שלו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

בבוקר 7 באוקטובר 2023 תבל, שהיה בחופשה, יצא מיד עם נשקו האישי להגנה על המושב עד שעות הערב המאוחרות. החל מאותו יום הוא לקח חלק בלחימה האינטנסיבית במלחמה. במהלך שירותו נפצע, אך המשיך לקחת חלק במלחמה להגנת העם והמדינה.

במאי 2024 הגיע מועד שחרורו משירות סדיר, ותבל גויס לשירות רציף מילואים והמשיך להילחם עם היחידה.

מפקדיו וחבריו זוכרים את תבל כמי שהיה משמעותי מאוד עבורם – לוחם מצטיין ומפקד נחוש ומקצוען, שהציב רף גבוה והיה מקור השראה. לאורך כל שירותו כלוחם השתתף באירועים מבצעיים ולקח חלק משמעותי בהגנה על מדינת ישראל ועל אזרחיה. היה אדם אהוב על כולם ומלא בנתינה, תמיד מחייך ודואג לאחרים, עוזר בכל הנדרש. תבל לימד בדרכו הייחודית את מהותה של חברות אמיתית, את עומק הרעות וכוחה של ערבות הדדית - הוא הבין שכל חבר ביחידה זקוק לתמיכה, ושהאחריות הפנימית שלו כלפי האחרים הייתה חלק בלתי נפרד ממי שתבל היה.

ב-26 בספטמבר 2024, במהלך חופשה מהצבא לאחר ימים רבים ורצופים של שירות בעזה, נהרג תבל בתאונת דרכים כשרכב על האופנוע שלו. שעות ספורות לפני שנהרג, הייתה לתבל הזכות להשתתף באזכרת השנה לשני חבריו מאופקים – נהוראי סעיד ורואי גורי, חיילים שנהרגו בשמחת תורה, ב-7.10.2023, בעת שיצאו להגן על התושבים.

סמל ראשון תבל אברהם נפל בעת שירותו במהלך המלחמה ביום כ"ג באלול תשפ"ד (26.9.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בבטחה. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.

כתבו בני המשפחה: "יום הולדתו של תבל כ"ח באלול עת בריאת העולם. פרשת 'ניצבים' שליוותה את הגעתו לחיים, גם סגרה את מעגל חייו".

תבל מונצח עם כל נופלי חטיבת גבעתי בבית החטיבה, במצודת יואב שבדרום הארץ.