בנם הבכור של חגית ותמיר. נולד ביום ו' בתשרי תשנ"ג (3.10.1992) בהרצליה.

תום, ילד אנרגטי, חכם ומלא קסם אישי, גדל והתחנך במושב בני דרור שבשרון. הוא למד בבית ספר "הדר השרון" ובקרית החינוך "דרור". בתקופת התיכון ארגן ימי התנדבות עבורו ועבור חבריו ויזם את חבורת "אכפת לי" שפעלה בנושאי סביבה, איסוף פסולת בחוף הים, ובהתנדבויות נוספות לטובת הקהילה .

טניס היה ענף ספורט חביב עליו, ודרך קבע התאמן בריצה ובאימוני כושר.

עם סיום לימודיו הצטרף תום למחזור הראשון של המכינה הקדם-צבאית "הירושלמית", ושם למד, הנהיג, וקידם נושאים קהילתיים וסיוע לנזקקים בשכונת קריית היובל בירושלים.

גם שם המשיך תום לרוץ, והשתתף במרתון ירושלים.

ביום 13.9.2011 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל המודיעין. במהלך שירותו הוצב בין היתר בבסיס "גריזים" ובמחנה "מישר". תום (בצבא זכה לכינוי "הנקס" בפי חבריו) ביצע את תפקידו בחריצות, בנחישות ובהתמדה. בהמשך דרכו עבר קורס קצינים, ומונה לתפקידי פיקוד. בכל הקורסים שעבר, המשיך בדרכו הבלתי מתפשרת וסיימם בהצטיינות.

בקיץ 2014, במהלך מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, איבד שניים מחבריו הקרובים. על כך סיפר באומץ ובפתיחות בטקס יום הזיכרון בבסיסו.

תום אהב את השירות הצבאי וראה בו שליחות. לאחר שירות החובה החליט להמשיך לשירות קבע, ובהמשך הדרך פיקד על צוערים בקורס קציני מודיעין (קמ"נים) ושימש ראש מדור (רמ"ד) ביחידה 8200. במסגרת תפקידיו קידם תורות לחימה ותרם להצלחות מבצעיות. מפקדיו ועמיתיו העריכו אותו על מקצועיותו ועל מסירותו והתייעצו עימו.

ביחידה דאג להשרות אווירה נעימה, שימש "דבק" בין החיילים, והם ראו בו דמות מאחדת. לחניכיו ולפקודיו שימש מודל לחיקוי ולהערצה ואף מקור השראה. במאור פנים העניק ביטחון למי ששירת לצידו ותחת פיקודו, עודד, נתן מוטיבציה ועורר תחושת מסוגלות עצמית. קשוב לפקודיו, הפגין אכפתיות רבה כלפיהם, תמך, התייחס לכל אחד ואחת מהם בחום ובאנושיות, הנחיל בהם את הערכים שהיו נר לרגליו והקדיש להם מעצמו ככל יכולתו. כך באישיותו ובמעשיו השפיע על עיצובם של החיילים ועל המשך דרכם בצה"ל. חיילת ביחידה תיארה: "אתה מסוג המפקדים שאני חולמת להיות. כי אם אתה יכול לעזור ולשפר, אתה תיתן מעצמך תמיד עבור האחר".

עם פרוץ מגפת הקורונה, בסגר שהוטל על המדינה כולה החל מחודש מרץ 2020, התנדב תום לחלק מזון ותרופות לבתי קשישים בירושלים.

תום, אדם צנוע, עדין ושקט, רגיש, שמח בחלקו ואמיץ, בורך בטוב לב, ברוח נתינה, באדיבות ובחיוך יפה, סבלני ואוהד. הוא כיבד את הזולת, עזר למי שנזקק והיה הראשון להתנדב לכל משימה. מפקדו תיאר: "חיפשת כל דרך אפשרית לתת יד – לאנשיך, לאנשים שסביבך, לצבא ולמדינה. כמה שרק אפשר".

כחבר אמת העצים את חבריו ופרגן להם, דאג וחיבק, עקב וידע לייעץ בצומתי החיים, זכר את תאריכי יום ההולדת ושמר על קשר. כשהבחין במצוקה של אדם, לא היסס לגשת, להקשיב ולנחם.

סרן תום הן (הנקס) נפל בעת שירותו ביום ב' בשבט תשפ"א (15.1.2021). בן עשרים ושמונה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בתל מונד. הותיר הורים ושתי אחיות - נגה וזהר.

אוהביו חקקו על מצבתו: "לוּ אַךְ בֵּרַכְתָּ לוֹ – חַיִּים. אוהבים תמיד: אמא, אבא, נֹגה וזֹהר".

כתב חברו "אם רק היית יודע בכמה אנשים נגעת, בכמה רגעי משבר הרמת, כמה החיוך

הענק שלך חסר, כמה אתה חסר. אוהב אותך ומתגעגע אליך".

משפחתו וחבריו ארגנו פעילויות התנדבות לזכרו ובדרכו.

במכינה הקדם-צבאית "הירושלמית" שבה למד תום הוקדש לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל תשפ"א ערב לזכרו תחת הכותרת "אובדנות וזיהוי מצוקות".

דף לזכרו הועלה באתר האינטרנט "ארכיון בני דרור", ובו תולדות חייו, הספדים ותמונות .

תום מונצח באתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין במחנה "גלילות".