בן יואל ופניה. נולד ביום ד' בשבט תרצ"ט (24.1.1939) בדגניה א'. בהגיעו לגיל הלימודים למד וסיים את בית הספר היסודי והתיכון בעמק הירדן. השתייך לתנועת "הנוער העובד". באוגוסט 1957 גויס לצה"ל והוצב לחיל האויר. עבר קורס טיס. ומאז גמר את הקורס שימש בתפקידים חיוניים בחיל. כתום שירותו הסדיר נרשם לצבא הקבע וכיון שחוזהו לצבא הקבע נסתיים ביום 11 בנובמבר 1962 הוגשה בקשה מאת מפקדת חיל האויר כדי לקבל אישור להארכה נוספת של שירותו בצבא הקבע לתקופה של חמש שנים. זה נעשה כדי שאפשר יהיה להחזיקו ברמת הטיסה ולהתקדם בדרגה. הוא שימש כמדריך טיס ביחידה והגיע לדרגת רב-סרן. במשך ימי שירותו צוין כקצין שהתאמץ לגלות רצון, מרץ ויזמה, להצליח בתפקידיו ולבצע אותו בצורה המוצלחת ביותר במסירותו לתפקיד ובאחריות לו. ביום כ"ח במרחשון תשכ"ח (1.12.1967) יצא יצחק כטייס קרבי לפעולה במטוסו מעל מפרץ סואץ ולא חזר. הניח אשה ושתי בנות - הקטנה משתיהן כבת שנה וחצי. כיון שלא חזר מפעולתו הוצבה לזכרו מצבת זכרון בחלקת הנעדרים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בקובץ "בדרכם" של איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חבריו שנפלו הובאו דבריו עליו ומשלו.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.