בן צבי ובלה. נולד ביום כ"ז באב תש"א (20.8.1941)בסיביר שברוסיה. יצחק גדל בתנאים קשים בזמן מלחמת-העולם השנייה אך בסוף המלחמה עברה המשפחה לפולין. אחרי ששהו שם החליטו להתחיל בעלייתם לארץ, אבל הוא נעצר בגרמניה ושהה פרק זמן במחנה באד רייכנהלד אשר בהרי בוואריה. בן שמונה היה כשהמשפחה הגיעה לבסוף לארץ בשנת 1949 והשתקעה בשכונת חוסה (כיום בן-דור) ליד חיפה. עד מהרה נקלט יצחק בחיי-החברה והתחיל ללמוד בבית-הספר היסודי המקומי. אחרי שסיים את לימודיו שם עבר לבית-הספר המקצועי התיכון שליד הטכניון בחיפה - "בסמ"ת" - ולמד במגמת האלקטרוניקה. הוא היה תלמיד מצוין ובשנתו האחרונה ללימודיו הכשיר אותו חיל-הים וסייע לו להמשיך בדרכו בחיל. עם סיום בית-הספר התיכון גויס לצה"ל בספטמבר 1960 ושירת ארבעה חדשים ראשונים בגדנ"ע חיל-הים. לאחר-מכן עבר קורסי-השתלמויות השונים. לאחר שגמר את שירות-החובה שלו בצה"ל נשאר בצבא-הקבע ומאז החל לעלות בדרגות אחרי קורסים שונים והשתלמויות, כגון טלויזיה ואלקטרוניקה מתקדמת. רוב הזמן שירת במשחתת "אילת". חדשיים לפני נפלו קיבל את דרגתו האחרונה - רס"ר. ביום י"ח בתשרי תשכ"ח (21.10.1967) מצא את מותו עם טיבוע המשחתת על-ידי טילים מצריים מול חוף רומני שבצפון סיני. הניח אשה ובת שהגיעה לגיל שנה וארבעה חדשים. יצחק היה מיועד ללמוד בקורס הכנה להנדסאים בטכניון העברי בחיפה אלא שלא הספיק להתחיל בו לפני נפלו בשעת מילוי תפקידו באח"י "אילת". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. זכרו הועלה בחוברת מטעם המועצה המקומית קרית-מוצקין לזכר הבנים שנפלו.