דב גולומב 23521
חיל רגלים unit of fallen טוראי
חיל רגלים

דב גולומב

בן חייקה ולייב

נפל ביום
נפל ביום ד' באייר תש"ח
13.5.1948

בן 21 בנופלו

מקום קבורתו לא נודע
אבן לזכרו הוצבה בבית העלמין הצבאי הר הרצל

סיפור חייו


נולד בשנת 1927 בפולין. בראשית מלחמת-העולם השנייה מצא את עצמו יחד עם הוריו בחלק המזרחי של המדינה, באזור הכיבוש הרוסי (לא ידוע אם הגיעו שמה כפליטים או היו תושבים). בשל סירובם לקבל אזרחות סובייטית הוגלו לעבודת-פרך ביערות צפון- סיביר. שם נספו הוריו וכל בני משפחתו ברעב ובמגפות והוא היחידי ששרד. משהתקיפו הגרמנים את רוסיה וניתנה "חנינה" לגולים נתיני פולין נדד הנער דרומה ובשנת 1943 הגיע לארץ עם שיירת "ילדי טהרן". שנתיים למד ב"חברת-הנוער" במקווה ישראל, התמחה בגידול עצי-פרי והתאמן בגדנ"ע. בארץ התאושש מדיכאון התלאות שעבר ומלא תקווה וביטחון נשא עיניו לעתיד מאושר. הוא לא הירבה לספר על עברו ומשום כך אין בין חבריו היודע את שמות הוריו. באחרונה עבד בטיפול בעצי-פרי בפתח תקווה.

כשפרצה מלחמת-העצמאות נענה לקריאת המולדת ושירת כמקלען באחת מיחידות חטיבת "אלכסנדרוני". הוא השתתף בכיבוש תל ליטווינסקי (תל-השומר), חיריה, סלמה ובמערכה על רמת הכובש, ובאחרונה במבצע לכיבוש כפר סבא הערבית ושם נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.

החלל הינו "נצר אחרון".
חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.

סיפורי חיים נוספים בנושאים דומים:

מקום קבורתו לא נודע


אבן לזכרו הוצבה בבית העלמין הצבאי הר הרצל

אזור: ב חלקה: 20שורה: 0 קבר: 719

ת.נ.צ.ב.ה

הנצחתו באתרי זיכרון