בן חיה ויצחק. נולד ביום א' באדר תרצ"א (18.2.1931). בילדותו נתייתם מהוריו וגודל על ידי סבו. למד בתלמוד תורה "סיני" וכאשר סיים את לימודיו החל לעבוד בבית מלאכה לקופסאות. מנעוריו היה חדור רוח לאומית ומצא את דרכו למחתרת העמוקה מכולן - מחתרת לח"י. על השתייכותו למחתרת סבל רבות: הוא הוכה "כדי להחזירו למוטב" על ידי בחורי ה"הגנה" וסבו אף גירשו מביתו, אך ללא הועיל. שלום נשאר נאמן לדרכו. רבה היתה שמחתו וגאוותו על שנבחר להשתתף בקורס נשק שנערך בבית נטוש באחד מפרדסי רעננה. ביום כ"ט בחשוון תש"ח (12.11.1947), הקיפו שוטרים וחיילים בריטיים את הבית, פרצו לתוכו וביריות שירו ללא הבחנה פצעו והרגו את המשתתפים בקורס שניסו להימלט. בין ההרוגים היה גם שלום.

זכרו מונצח בספר "חיילים אלמונים".