בן זהרה וחיים, נולד בשנת תר"ע (1910) בעיר ג'חזאן, תימן. בילדותו למד ב"חדר". משבגר נשא לאישה את שושנה והזוג עבר להתגורר בעיר עדן. בשנת תרצ"ה עלו בני הזוג לארץ-ישראל והתיישבו בירושלים ובה נולדו שתי בנותיהן הבכורות. משגבר חוסר העבודה בירושלים עברה המשפחה להתגורר ברחובות, מקום בו מצא בקושי רב את מחיתו בעבודה מפרכת בפרדסי המושבה. לאחר שעבד פרק זמן במחנות הצבא הבריטי, רכש לו זכריה נול והחל אורג שטיחי-יד וממכירתם פירנס את משפחתו בת שבעת הבנים והבנות.

בתקופה הסוערת של מלחמת-העצמאות גויס זכריה לעבודות ביצורים והשקיע בעבודה שעות רבות ביום. באחד הימים יצא, כהרגלו, למקום עבודת הביצורים ביחד עם חברו יוסף חובשי. השניים תעו בדרכם והגיעו לאזור ניצנים, בו היה עדיין צבא מצרי, ומאז נעלמו עקבותיהם. חיפושיה של אישתו אחריו העלו חרס. לימים נודע למשפחתו באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, שביום ל' בכסלו תש"ט (1.1.1949) הוצא זכריה יחיא להורג בתלייה יחד עם חברו באשמת ריגול לטובת ישראל. מקום קבורתו לא נודע עד היום.

 החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.