בן חביבה ודויד, נולד בחודש אפריל 1929 בירושלים. הוא למד ב"תחכמוני". הצטרף להסתדרות "הנוער העובד" ויצא להכשרה חקלאית בנהלל. משם עבר לפלמ"ח ויצא להכשרה מגויסת בגבעת ברנר. אחרי "השבת השחורה" (29.6.1946) נלקח עם יתר חברי הפלמ"ח למחנה-מעצר ברפיח. תמיד היה ילד שובב ועליז וגם במחנה אהבוהו מאוד. הפילוג בין הלוחמים לפי ארגוניהם, אף בהיות אויב אחד לכולם, הדריך את מנוחתו ואחרי שחרורו משם נסער בנפשו מכל פעולת-דיכוי בריטית ומכל ריב-אחים בתוך הנוער העברי הלוחם, הצטרף למחתרת לח"י. כינויו היה "יואב".

בחורף תש"ח השתתף בפעולות ארגונו נגד הערבים והבריטים כאחד. וכשניתנה עצה רשמית ליהודים תושבי רוממה לעזוב את השכונה מחוסר סיכויים להגנתה, השפיע הוא על הוריו להצטרף אל המשפחות המעטות שנשארו בשכונה ואף לימד את אמו להשתמש בנשק. הוא השתתף בפעולת לח"י להנסת הערבים מהשכונה ולביצור המבוא המערבי של העיר בידי כוח ישראלי. בהתנגשות עם משוריינים בריטיים נפל ליד גבעת שאול ביום י"ח בניסן תש"ח (27.4.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום כ"ה באלול תשי"א (26.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

 מחנה-יואב של לח"י, שהוקם בשייח באדר קרוי על שמו.