בן אפרים-שמואל ומרים. נולד ביום ו' באדר תרע"א  (6.3.1911) ביפו. למד בבית-הספר החקלאי "מקוה-ישראל", בבית-הספר למסחר ולאחר-מכן בבית-הספר הטכני "מונטיפיורי" שבתל-אביב. היה חובב טבע וספורט, בעיקר בתחום הרכיבה על  אופנועים. הוא השתתף בתחרויות רבות, וזכה בהישגים נאים. לאחר שזכה במקום ראשון במרוץ אופנועים בחולות  ראשון-לציון  בשנת  1934 הוכתר כ"אחד מרוכבי האופנוע הטובים ביותר בארץ". בשנת 1934 יצאה לאירופה  משלחת של רוכבי אופנוע מבין חברי בית"ר לסבב בין הקהילות היהודיות, במטרה לקדם את העלייה  לארץ ישראל. כהנא היה ממארגני המשלחת ומשתתף פעיל בה .

בימי המנדט הבריטי שירת כנוטר במשטרת הישובים העברים. ראשית פעילותו של כהנא בתחום התעופה הייתה במסגרת "הקלוב הארצישראלי לתעופה", שם עסק בדאייה. הוא היה מהפעילים הראשונים והמרכזיים בתחום זה במחצית השנייה של  שנות השלושים של המאה ה- 20,  עסק בהדרכה בחוף  בת-ים  ובכפר ילדים, והגיע להישגים אישיים. היה מן האזרחים הראשונים שקיבלו רישיון-תעופה בימי-המנדט (רשיון מספר 6), כשסיים את קורס הטיס של האצ"ל – הקורס הראשון שהסתיים בארץ ישראל מעולם; לאחר-מכן הקדיש לתעופה את כל זמנו ומרצו.  באפריל 1948 התגייס לחיל האוויר – היחיד שהתקבל כטייס מבין בוגרי קורס הטייס של האצ"ל.

בשנת  1951 ביקר באילת והמקום קסם לו עד כי נפשו נתקשרה בו. בראשית  1956 עבר לשבת בה יחד עם משפחתו בעודו משרת בחיל-האוויר כטייס פייפר. כחובב-טבע נלהב התאהב בדגים, בצדפים ובצמחיה שבתוך ימה של אילת ובהגותו את רעיון האקואריום החל לרכז את האמצעים להקמתו.  בצאתו למערכת-סיני, בדרגת סרן, לחם את מלחמתו באויב מן האויר ובקרב כונתילה, ביום כ"ה במרחשון תשי"ז, (30.10.1956), נפל תוך גילוי עוז-רוח, אומץ-לב ומעשה-גבורה בלתי-רגיל. אחרי נפלו ציין אותו לשבח הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באילת. הניח אשה ושלושה ילדים. במלאת שנה לנפלו נקרא הגן העירוני על-שמו: "גן בנימין ".

בשנת 1973 צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לרב סרן בנימין כהנא ז"ל הומר לעיטור העוז .

בשנת 2011 הועלה סרן בנימין כהנא לדרגת רב סרן.