בן פנינה ויהושע, נולד ביום ו' באדר תרפ"ו (20.2.1926) בברלין, בירת גרמניה. הוא עלה לארץ בשנת 1933 והשתקע עם הוריו ברמת גן, מקום שם סיים 7 כיתות בית-ספר. בהיותו כבן 12 הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ובגיל מבוגר יותר פעל במסגרת "מכבי- אש" ועזר בהצלת רכוש ונפש. בשנת 1944 התגייס לחי"ש ומילא תפקיד של מפקד כיתה. כעבור שנה נשלח על-ידי החי"ש לנוטרות ושירת עד סוף 1946 במקומות שונים בארץ. במשך תקופה קצרה היה שומר-ראשו של הנשיא ויצמן ברחובות. בשנת 1947 למד את מקצוע השרברבות ועבד זמן-מה עם אביו.

בתחילת 1948, עם פרוץ הקרבות, עבר מהחי"ש לחטיבה קרבית, חטיבת "אלכסנדרוני", ואחר-כך נשלח לקורס-קצינים בנתניה. הלל השתתף בקרבות על סלמה ותל ליטווינסקי (תל השומר). נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), יום לפני הכרזת המדינה, בקרב על כפר סבא הערבית, שלושה שבועות לאחר שקיבל דרגת קצין. גופתו נשארה בשדה-הקרב ולא זכתה לבוא לקבר ישראל. אחרי נופלו הוענקה לו דרגת סגן.

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.