בן יעקב וחיה. נולד ביום י"א בתשרי תרפ"ח (7.10.1927) בתל אביב. סיים את לימודיו בגמנסיה העברית "הרצליה". בשנת 1945 התנדב לפלמ"ח ושהה עם פלוגתו בגניגר, עין-חרוד ושריד. בפברואר 1947 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. אבל השתתף בקרבות בעת המצור על הבירה. לאחר המלחמה המשיך שם בלימודיו. בשנת 1954 הוכתר בתואר מגיסטר בפיסיקה. אותה שנה החל את עבודתו כאסיסטנט בטכניון העברי בחיפה. בשנת 1960 הוענק לו תואר דוקטור למדעים מטעם הטכניון. שנתיים קודם לכן עסק במחקר מעשי ואחר כך פירסם עבודות מדעיות בכתבי עת מדעיים בינלאומיים ואף השתתף במספר וועידות בינלאומיות, כיהן כסגן הדיקן של הפקולטה לפיסיקה והיה חבר הסינט כנציג מועצת הפקולטה. כמעט שלא היה מאורע חשוב במשך כל השנים בהן הוקמה הפקולטה (כגון הקמת המעבדה למוליכים למחצה וגם הקמת מעבדות לסטודנטים) שהוא לא השתתף בה. הוא אהב את ההוראה ואת תפקידו כמורה ראה כאחד מן העיקריים כשליחות וכייעוד. מלבד הפיסיקה היה מעוניין גם בשטחים רחבים אחרים (כגון: פילוסופיה, יהדות, פסיכולוגיה, מוסיקה, טכנולוגיה ורפואה). גם בשטח הציבורי-החברתי היה חלקו רב בעסקו בקליטת עולים חדשים. חוג ידידיו היה מגוון איפוא ובו מדענים, מהנדסים, אנשי רוח ואנשי מעשה, ובכל זאת היה מצניע לכת, נוהג בענווה, לא התיהר במעשיו והיה אהוב בשל נועם הליכותיו. בתקיפות אף כי לא בלי סבלנות ומתוך חוש הומור תיאם את תכנית לימודי הפיסיקה עם הפקולטות השונות. אך באמצע עבודתו, מספר ימים אחרי יום העצמאות תשכ"ז (מאי 1967) נקרא לשירות מילואים - ואור ליום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בשעת מילוי תפקידו. הניח אשה ושלושה ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. כעשרים פירסומים מדעיים ופטנטים השאיר אחריו. ב"שלושים" נקראה על שמו פינה בספרייה של הפקולטה לפיסיקה; ספרייה זו תכלול גם את הספרים שבספרייתו-שלו וגם ספרים מקצועיים בשטח שבו עסק. גם המעבדה למוליכים למחצה שבפקולטה, שהוא היה הרוח החיה בהקמתה, נקראה על שמו. ביזמת בני המשפחה וידידים מוקירי שמו הוקמה קרן, שגם הטכניון משתתף בה, ומפירותיה נקבעה מילגה, שתאפשר למשתלם הזוכה לעסוק במחקר ובלימודי השתלמות לקראת תואר מגיסטר לפחות במשך שנה תמימה בתנאי שהוא יתקבל לבית ספר למוסמכים של הטכניון ויבחר בנושא מחקר מתחום המוליכים למחצה. על המילגה הראשית הוכרז בסימפוזיון על הנושא "המוליכים למחצה" שהפקולטה לפיסיקה החליטה להקדיש לזכר ד"ר י' בן-סירה ביום השנה הראשון לנפלו. כן ייסדו קרוביו וידידיו קרן מילגות על שמו בגימנסיה העברית "הרצליה" במטרה להעניק פרס לתלמיד המצטיין בחכמת ישראל. הפקולטה לפיסיקה בטכניון העברי בחיפה מקיימת מדי שנה סימפוזיון על מוליכים למחצה לזכרו ובשנת 1969 הוציאה הפקולטה חוברת אנגלית המכיל את ההרצאות בסימפוזיון של השנה הקודמת. ב"מדע" שבהוצאת מוסד וייצמן לפירסומים במדעי הטבע והטכנולוגיה הובאה כתבה עליו המנציחה את שמו. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מאמר מדעי מעזבונו. פרשת חייו ומותו הובאה בספר "נזכור" שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה ובעריכת יהודה האזרחי.