בן שמחה וזלדה. נולד ביום י"ג בטבת תש"ו (17.12.1945) בנובוסיבירסק אשר ברוסיה. בשנת 1948 עלתה המשפחה לארץ. אריה למד וסיים את לימודיו היסודיים ולאחר-מכן נכנס לבית- הספר התיכון על-שם אחד-העם אשר בפתח-תקוה וסיים בו את לימודיו. השתייך לגדנ"ע-אויר ונטה לספורט. באוגוסט 1964 גויס לצה"ל לחיל-הים. לאט לאט הגיע לדרגת סגן ומרגע שהגיע לשייטת נחשב לקצין מוכשר שזכה להערכה רבה ולאימון מפקדיו כי הוא הראה אחריות מרובה לתפקידיו ומסירות להם. הערכה זו ליותה אותו במשך כל ימי שירותו. הוא היה איש צבא-קבע ואהוד על כל חבריו ומפקדיו. ביוני 1967 הוסמך כצוללן ובמלחמת ששת הימים שירת בצוללת "רהב;" בנובמבר אותה שנה יצא לאנגליה וצורף לצוות "דקר". אך כאשר שבה הצוללת לנמל- הבית ונמצאה בנתיב-הים בין גיברלטר לארץ נותק עמה הקשר ולא נתחדש שוב. זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של אריה, בשעת מילוי תפקידו עם כל השאר, הוא כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1..1968).

מאחר שאריה נמנה עם חברי הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי-"דקר" אשר בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. במכתב-תנחומיו להוריו כתב מפקד חיל-הים בין השאר: "אריה יקירכם היה, למרות גילו הצעיר, קצין מוכשר, בעל תושייה ואומץ-לב, אשר לעולם לא התבלט והתנדב ללא היסוסים לכל משימה... גדולה האבידה לא רק למשפחותיכם כי אם גם למשפחת חיל-הים כולה". ערן שורר מביא את תמונתו של אריה בספרו "ששה ימים ב'דקר' " וכן הוא הנציח את שמו וזכרו.

ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.