בן סוניה ואבא, נולד ביום כ"ה בטבת תר"ע (6.1.1910) בעיר ויטבסק, רוסיה. כאשר עבר לווילנה, למד שם בגימנסיה עברית ובשנת 1923 עלה ארצה עם הוריו. בארץ סיים את לימודיו בבית- הספר התיכוני למסחר בתל-אביב והתחיל לעבוד כפקיד בבנק האפותיקאי. עבודתו בבנק היתה שקטה, אולם הוא לא ביקש את המנוחה. נפשו הסוערת נשאתהו למלא את חובתו. כך הלך מחיל אל חיל. בשנת 1924 - והוא כבן 14 - הצטרף ל"הגנה" ועלה בשלבי הפיקוד עד לדרגת מ"מ. לאחר זמן בחר ללכת ולשרת בחיל-הספר העבר-ירדני. "האימונים במסגרת החוק נמרצים ביותר," הסביר לעצמו. משם עבר לשמש מדריך כללי לאימונים בגוש פתח תקווה, בשומרון ובבן שמן. בתקופת מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט פיקד על עמדות בגבולות תל-אביב-יפו ובסביבות "המשולש".

אחרי החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות ביום 29.11.1947, הדף, עם האנשים שבפיקודו, התקפות ערביות מצד יפו. משנכבשה יפו על-ידי כוחותינו נתמנה מפקד גדוד חי"ם בתל-אביב, ואחר-כך - בלוד הכבושה. בצבא הגנה לישראל הוענקה לו דרגת סרן והוא שימש קצין-קשר עם האו"ם. לא רק באומץ-רוחו, אלא גם בתבונתו מצא מסילות ללב אנשי האו"ם ונתחבב עליהם. בנוסעו במכוניתם, לרגל תפקידו, בסביבות פלוג'ה - עלתה המכונית על מוקש ואהרן נפל, ביום א' באדר תש"ט (2.3.1949). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אישה ושני ילדים.