בן פרומה וחיים שמעון הרש. אברהם נולד בשנת תרס"ב (1902) ביישוב בני יהודה ברמת הגולן. אח של נפתלי, משה, שרגא-פייבל, חיה, חנה וזיסל.

היישוב הוקם על ידי חברת "בני יהודה" שנוסדה בשנת 1884 בצפת. החברה שמה לה למטרה להקים מושבה יהודית בשטחי הגולן שמעבר לירדן, על אדמה שנרכשה למטרה זו בעזרת "חובבי ציון" וסר לורנס אוליפנט שהאמין בשיבת בני ישראל לארצם. החברה רכשה אדמה ליד הכפר הערבי ביר א-שגום מעל הכנרת (כיום – במערב מושב העובדים גבעת יואב). חיים ופרומה ברנשטיין נכבשו לרעיון. הוא מכר את רכושו, קנה בכספו שלוש-מאות דונם אדמה ובני הזוג התיישבו במקום. חיים נתמנה למוכתר המושבה ובנה לו בית אבן מרווח.

בנם השני משה, נולד ב-1898, באותו זמן שבו ילדה גם אשת המוכתר הערבי בן. כיוון שהיא מתה בלידתה, נטלה פרומה את התינוק לביתה והיניקה אותו יחד עם בנה. כך הפכו השניים ל"אחים לחלב".

תנאי החיים הקשים דלדלו את מספר התושבים בכפר. כל הבקשות לעזרה מנדיבי עם בגולה לא נענו. המשפחות האחרונות עזבו את המושבה בשנת 1913 ובבני יהודה נותרו חמש משפחות בלבד. ב-1914, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נותרה במקום משפחת ברנשטיין לבדה.

אביו של משה חיים שמעון הרש, על פי עדות נכדתו שושנה קבשינבסקי, היה סוחר סיטונאי אמיד בצפת. הוא נהג לרכב על סוס לדמשק ולקנות שם בדים ובגדים מיוחדים. את הסחורה מכר בכפרים ערביים, והייתה זו פרנסה שרווח נאה בצידה. הוא נהרג ב-1916 באחד ממסעות המסחר שערך, לא ברור אם נרצח או בתאונת נפילה מסוסו, וכעבור כשנה נהרג הבן משה בעבודתו במושבה מסחה מבעיטת פרד. בן נוסף ושלוש הבנות עזבו את הכפר ובתום מלחמת העולם נותרו בבני יהודה רק פרומה וילדיה אברהם ושרגא-פייבל, שהחכירו את אדמות היהודים לשכניהם הערבים שיעבדו אותן וכן עסקו בגידול פרות ובייצור גבינה.

בימי מאורעות תר"ף, ביום י"ז בניסן תר"ף (5.4.1920) פרץ לבית משפחת ברנשטיין בבני יהודה שכנם עלי אחסן אבו שג'ר (אשר בילדותו היה "אח לחלב" של משה ברנשטיין) והרג ביריות את "אימו" פרומה ואת "אחיו" אברהם.

הבן השני שרגא-פייבל, שעבד באותו זמן בשדות המשפחה, נמלט מהרוצח ורק אחרי כמה ימים הצליח לעבור את הירדן ולהגיע לטבריה. משלחת שיצאה הביאה לעיר את הגופות ואת רכוש המשפחה שנותר.

כתב משה דוד שו"ב בספרו "זיכרונות לבית דוד "רק מקץ שני ימים מצאו את ההרוגים בין ההרים, הרוצחים השליכו אותם שמה ויהודי טבריה הביאו אותם לקבורה. את האם והבן קברו בקבר אחד, אנכי הייתי אז בטבריה והספדתי אותם בכאב לב".

אברהם היה בן שמונה-עשרה במותו. הוא הניח שני אחים ושלוש אחיות. הובא למנוחות עם אימו פרומה בבית העלמין בטבריה, סמוך לקבריהם של אביו חיים ואחיו משה.

זכרה ופועלה של משפחת ברנשטיין מועלה בספר "הגולן", בספר "השומר" וב"ספר ה'הגנה'".

עם רצח פרומה ובנה אברהם באה לקיצה ההתיישבות היהודית בגולן (עד אחרי מלחמת ששת הימים). ניתן לקרוא על המשפחה וההתיישבות בבלוג "סיפורי ארץ ישראל - מצבות מדברות".