בן הענזיל. נולד במינסק שברוסיה הלבנה. בראשית ימי העליה השניה עלה יחד עם אשתו לארץ-ישראל, הגיע לחוות סג'רה כדי ללמוד חקלאות, אבל מאחר שהיה נגר מומחה הועסק על-ידי פקידות הבארון במלאכתו. מאחר שלא זנח את שאיפתו לעסוק בחקלאות ניתן לו, אחרי כמה שנות עבודה בנגרות, משק בחכירה. מספר על כך דוד בן-גוריון בזכרונותיו: "שמעון מלמד היה אז האדם היותר מאושר במושבה. החלום שאליו נשא את נפשו כמה שנים נעשה למציאות. המשק שלו אם כי היה עדיין טירון באיכרות - לא נפלה גרנו בשנה הראשונה מגרנותיהם של האיכרים היותר מנוסים". שנת תרס"ט נודעה בגליל התחתון כשנת סכסוכי קרקעות עם השכנים הערבים, שוד עדרים על-ידי שודדים ערבים ונסיונות של התקפות על ישובי היהודים. בכ"א בניסן תרס"ט, אחרון של פסח (12.4.1909), התקיפו ערביי הסביבה את סג'רה וכמה מתושבי המושבה יצאו להניס את התוקפים ולרדוף אחריהם. בין היוצאים היו שמעון מלמד וישראל קורנגולד ושניהם נפלו בהיתקלות. שמעון הובא למנוחות בקבר אחים עם ישראל בבית העלמין אילניה-סג'רה. הניח אשה ובן.

שמו מתנוסס בלוח חללי המושבה בבית הכנסת של המושבה. דברים לזכרו פורסמו ב"הפועל הצעיר" ועל תולדותיו ומסיבות נפילתו כתבו בן-ציון מיכאלי בספרו "סג'רה - תולדותיה ואישיה" ודוד בן-גוריון בזכרונותיו.