בן פרלה ויעקב. נולד ביפו בכ' באדר תרס"ו (17.3.1906). אמו היתה נצר לרב שלמה ברוך אב בית דין בירושלים ואביו היה חבר "אחוזת בית", ממייסדי תל-אביב וממנהלי בנק אפ"ק ביפו. ראשית חינוכו קיבל גבריאל ב"תלמוד תורה" ובבית-הספר של חברת "עזרה" לבנים ביפו. לימודיו התיכוניים סיים במצרים ומשם נסע לצרפת ללמוד הנדסה וקיבל את תואר מהנדס אזרחי, אותה עת למד גם מוסיקה ובקונסרבטוריון של פאריס. בשובו ארצה היה לקבלן בניינים וכבישים ועם זאת הקדיש זמן ומרץ לפעילות ציבורית: היה חבר באיגוד המהנדסים והארכיטקטים, הספרדים, חבר באגודת "תרבות" ובנוסף, היה חבר בארגון ה"הגנה". בכ"ח באב תרצ"ח (25.8.1938) נסע לירושלים בענייני עבודה, ליד רמלה נפגע מכדור של ערבי ולאחר שבוע של יסורים, ביום ה' באלול תרצ"ח (1.9.1938) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית הקברות בנחלת יצחק ליד תל-אביב. הניח הורים, אח ושלוש אחיות.

בקינה, שכתב אביו ליום השלושים למותו, נאמר בין השאר: "בני, כרע כאח לי/רוחי ומעוז משושי/ חלקי מכל עמלי/כבודי מרים ראשי".