בן גיטל וישראל, נולד ביום כ"ד באב תרפ"ח (10.8.1928) בפולין למשפחה אמידה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה נמלטה המשפחה לרוסיה. שלוש שנים ישבה בסמולנסק, ובהגיע הפולש הנאצי גם לשם - החלה בנדודים. בדרך נהרגו הוריו ופינחס נתייתם ונשאר גלמוד. כך הגיע לאיראן ועלה משם לארץ עם עליית "ילדי טהרן" ב-27.2.1943. הוא הגיע לקיבוץ יגור ולמד שם בבית- הספר המחוזי. מראות האימים והזוועה שראה הפכוהו מתבודד ומכונס בתוך עצמו. לבית-הספר המחוזי נכנס מבוגר יותר מחבריו לספסל הלימודים אך לא השלים עם הפיגור בידיעותיו, ועשה לילות כימים כדי להשלים את החסר. האירועים בילדותו הדריכו את מנוחתו. אי-שקט תסס בנפשו והמריצו לפעולות. חבלי התערותו בשפה ובחברה היו קשים אך הוא התגבר על כל המכשולים, קנה לו את השפה העברית וגילה יכולת בכל עבודה. בכוחות עצמו חישל את אופיו אם כי ביישנותו והתבודדותו ליווהו גם בהתבגרו. חבריו הקרובים הרגישו כי מתחת למעטה השלווה החיצונית גועשת בו סערת-נפש. לאחר שסיים את בית-הספר המחוזי התגייס לנוטרות ושירת בה כשנה. משם חזר ליגור ועבד בכל ענפי החקלאות. הוא ניחן בתפיסה מהירה בכל עבודה וגם הצליח בה, אך לא מצא מנוחה לנפשו: נכסף למשפחה - דבר שהיה, כמשוער, אחד המניעים להתגייסותו לצבא הבריטי: אולי יישלח לאירופה ויצליח להציל שריד ממשפחתו.

בצבא הבריטי הצטיין בשירותו ועלה בדרגה, אולם מכיוון שהושאר בארץ, השתחרר לאחר 7 חודשי שירות, חזר ליגור והתגייס ליחידה הימית בפלמ"ח.

ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) נפל פינחס בעת פשיטה ימית בלבנון. כוח מהפלוגה הימית בפלמ"ח יצא בדרך הים לפוצץ גשרים בראס-ביידה שמצפון לראש הנקרה. כאשר הגיע הכוח ליעד נפתחה עליו אש אויב. הכוח שבחלקו היה בסירות-גומי, קיבל הוראה לסגת. כאשר נערך מפקד על ספינת-האם, התברר שהחייל פינחס סובול נעדר. כל המאמצים לאתרו עלו בתוהו.

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

זכרו וזכר חברו, חיליק יגאל, הועלה בחוברת שהוציא קיבוץ יגור ביום השנה לנופלם.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.