בן צילה ואברהם-ברוך, נולד ביום ט"ו באייר תרס"ג (12.5.1903) בעיר אנטוורפן, בלגיה. בצעירותו עבר עם הוריו להולנד. אחרי שסיים את חוק לימודיו עבד כמורה בבית-ספר עברי. אביו, שהיה יהודי חסיד וחינכהו ברוח הציונות, מת עליו בהיותו נער, וצבי ואחיו פירנסו את המשפחה בעבודתם. צבי עסק בהולנד בהכשרה חלוצית מטעם צעירי "המזרחי" והיה ממייסדי הגרעין הראשון להכשרה דתית בארץ זו. הצטיין בעבודה חקלאית. בשנת 1929, עם עלייתו לארץ, הצטרף לקבוצת רודגס בפתח תקווה, בה היה חבר 5-6 שנים. בשנת תרצ"ח עבר משם לעין גנים, עבד בקבוצת בניין של "הפועל-המזרחי" ולבסוף התיישב עם משפחתו בירושלים. סבל מאבטלה, עד שנתקבל כעובד במחלבת "תנובה" ובעבודתו זו פירנס את אישתו וארבעת ילדיו. אחיו, שנשאר בבלגיה, היה אחר- כך לעסקן ציוני נודע בארץ זו. בזמן הכיבוש הנאצי הוצא ממשרדו בהנהלה הציונית והומת בו במקום.

בפרוץ מלחמת-העצמאות, עם הכרזת הגיוס הכללי בירושלים, התנדב צבי לשירות, אם כי היה בעל משפחה גדולה ולמעלה מגיל הגיוס. הוא יצא לעמדות המסוכנות ביותר, ליד "בתי-מנדלבוים" ושם נפל, ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948), בהתפוצץ אחד הבתים שבו עמד על המשמר. נקבר בשייח'-באדר א'. אישתו הלנה נפטרה זמן קצר אחריו ו4- הילדים נשארו יתומים מאב ומאם.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בהר-הרצל בירושלים.