בן אהובה ואלתר-בנימין-צבי, נולד ביום כ"ד בטבת תרפ"ז (29.12.1926) בתל-אביב. בהיותו בן שנה עברו הוריו לירושלים. תחילה למד בתלמוד-תורה והמשיך את לימודיו ב"ישיבה" ברחובות. בגיל צעיר התחיל לחפש עבודה כדי להקל מעט את המצוקה הכלכלית ששררה בבית. בנתניה למד את מלאכת ליטוש היהלומים, אך עבד כפועל בבית-חרושת. שירת כשנה בפלמ"ח בגבעת ברנר. משם חזר לירושלים, בה עבד בבניין ואת כל שכרו היה מוסר להוריו. יהודה הצטרף למחתרת האצ"ל, השתתף בפעולותיה ונעצר בלטרון. בזמן היעדרו גברה מאוד המצוקה בבית. חדור הכרה כי חובתו למולדת קודמת לחובתו לבית הוריו חזר מיד עם שחרורו לפעולות המחתרת, אלא שביקש והשיג תמיכה קטנה בשביל אמו.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות פעל במסגרת אצ"ל והשתתף בקרב על שייח'-ג'ראח, הר-ציון ובקרב להגנת רמת רחל. כחבלן צעד בראש כובשי הכפר מלחה והיה גם ראשון לנופלים בכיבוש הכפר ביום ז' בתמוז תש"ח (14.7.1948). ארוסתו, בת-שבע יום-טוב, חברת אצ"ל אף היא, נהרגה יומיים אחרי נופלו, בעמדת-שמירה בצפון ירושלים. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.