בן חנה ויוחנן, נולד ביום י"ט בתשרי תרפ"ד (29.9.1923) בווארשה, בירת פולין, ובשנת תרפ"ה, בהיותו בן שנה עלה לארץ עם משפחתו. כשהתיישבה המשפחה בירושלים נתקבל לבית-הספר "תחכמוני", סיימו בהצלחה, למד בבית-הספר התיכון בבית הכרם ועם סיום לימודיו התנדב לנוטרות ושירת בסביבת חיפה. בהיותו כבן 14 הצטרף ל"הגנה", עבר מחנות-עבודה במשקים, השתתף באימונים וסיים קורס מ"כים בסביבות ים-המלח. בצלאל נתקבל לטכניון בחיפה ובו בזמן שירת כנוטר בלילות. בשנת 1946 עמד בבחינות- הגמר של הטכניון וקיבל תואר מהנדס-מכונות. הוא החל לעבוד ב"סולל-בונה" ושם עבד עד יום התגייסותו. בפלוגת הסטודנטים ב"הגנה" נטה לעסוק בנשק כבד, ועל-כן בהתגייסו לחטיבת "כרמלי", שירת בפלוגות הנשק המסייע. הצטיין גם בהדרכה הודות לזריזותו הרבה בספורט השימושי. משרצו להעבירו לחיל-ההנדסה בצבא, סירב ואמר שמקומו בחיל קרבי.

בצלאל נפל ביום י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948), יום שחרור חיפה. כשנמשכה התנגדות האויב בבית חורי, נשלח עם כיתתו לכבוש את הבית. כשהוטל עליהם רימון תפסו בצלאל כדי להחזירו לזורקיו ולהציל על-ידי כך את חבריו - ונהרג במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, צלינה.