בן אסתר ויצחק, נולד ביום י"ג באייר תרפ"ט (23.5.1929) בירושלים. למד בבית-הספר "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. היה חבר תנועת-הנוער "עקיבא". עם סיימו את הגימנסיה הצטרף למשטרת היישובים העבריים והשתתף במבצעים שונים בתקופת המאבק בבריטים, ביניהן העלאת מעפילים, פיצוץ גשרים, ועוד. כתום שנת-השירות נרשם באוניברסיטה העברית ונתכוון ללמוד מתמטיקה ופיסיקה, אך עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התגייס לשירות והשתתף בקרבות רבים בסביבת ירושלים.

נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב, ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). יעקב הובא לקבר-אחים בכפר עציון.

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.